פרסום פרשת ניסיון גורמי הטרור מחמאס לחדור לטלפונים הסלולריים של חיילי צה"ל, רק ממחיש את העובדה שהמאבק בטרור אינו נגמר על גדר המערכת, אלא חודר לעולמות אחרים ומתקדמים יותר. הפעם, לפי בכירים בצבא, לא נגרם נזק ביטחוני משמעותי הודות לערנותם של החיילים, אך לא מן הנמנע שישנן רשתות ריגול נוספות, מתוחכמות יותר, שמנסות להשתמש בטלפונים הסלולריים של חיילי צה"ל כדי לאסוף מידע שפעם, כדי להשיגו, צריך היה לחכות לשעת כושר מיוחדת כמו יציאתו של חייל לחו"ל.
הטלפון הסלולרי הפך כבר מזמן ל"חברו הטוב של האדם", ואין כמעט אזרח או חייל שאינו מצויד בו. הסכנות שהשימוש בו טומן הן רבות בהקשרים האזרחיים, אך כאמור גם בהיבטים הביטחוניים, לאור העובדה שמדובר בכלי מצוין לאיסוף מידע, שמאפשר למי שמצליח להשתלט עליו גם להפעילו בכל עת מרחוק, וזאת מבלי שמושא הגניבה יידע שהמיקרופון והמצלמה שלו פועלים. זו, אגב, הסיבה שכבר שנים רבות אוסר הצבא על הכנסת טלפונים חכמים לדיונים מסווגים, ובחודשים האחרונים גם נאסרה הכנסתם לדיונים של שעונים חכמים המשדרים לאחור.
האיום הביטחוני הנשקף מהטלפונים הסלולריים אינו רק איסוף מידע. הסלולרי עלול אף להיות איום ישיר על חייהם של חיילים (ואזרחים), כמו במקרה של המחבלת אמנא מונה שפיתתה את הנער אופיר רחום להגיע לאזור רמאללה, שם הוא נחטף ונרצח.
התכתבות עם פעיל חמאס המתחזה
היבט ביטחוני נוסף שעמו מתמודד הצבא בהקשר הטלפון החכם שנמצא בכל כיס הוא הפגת שעמום בעמדות השמירה, באופן שעלול לפגוע בערנותם של החיילים שאמורים לשמור על חיי חבריהם. נציב קבילות החיילים, אלוף (במיל') יצחק בריק, התייחס לכך בדו"ח שפרסם רק בשבוע שעבר, וקבע כי "זה רק עניין עד שיתרחש אסון". עוד ציין כי מזל הוא שבצוק איתן חמאס לא השתמש באיכון סמארטפונים, אבל אין ספק שזה יקרה בפעם הבאה.
אלוף (במיל') בריק קבע עוד בדו"ח שפרסם כי השימוש הנרחב עלול לפגוע גם בקשר הפיקודי בין חיילים ומפקדים, וגם בפרטיות החיילים. לפי הנקח"ל, כיוון שכולם מדברים עם כולם, מפקדים בכירים נותנים הנחיות לדרגים נמוכים מהם שלא באמצעות שרשרת הפיקוד, ונוצר "מערב פרוע" שבו גם כאשר מדובר בפקודה, כל אחד עושה לפי הבנתו. "מתפתחת בצבא תרבות של אי-ביצוע פקודות ושל חוסר משמעת, דבר העלול לפגוע בתפקודו של צה"ל. למותר לציין כי בעת מלחמה עלולות להיות לכך תוצאות קשות", כתב הנציב.
ניסיון לפתות להוריד אפליקציה
נוסף על כך, לא ניתן להתעלם גם מתופעת החדירה לפרטיות של החיילים באמצעות צילום חיילים וחיילות במצבים מביכים, כמו ללא בגדים במקלחת, והפצת תמונותיהם ברבים. לא מעט כתבי אישום הוגשו בנסיבות אלה נגד חיילים בשנים האחרונות.
היבט נוסף שעמו מתמודד הצבא הוא התבטאות חיילים במרחב הרשתי, שנעשות, לרוב, באמצעות הטלפונים הסלולריים. גם פה, מסביר הצבא לחיילים שוב ושוב כי אין לחשוף פרטי מידע מסווגים ברשתות החברתיות.
אך המאבק של צה"ל בתופעת הרשתות החברתיות נוגע גם לחשש של הצבא מפגיעה בתדמיתו במרחב הרשתי. בצבא מנסים כבר תקופה ארוכה להבהיר לחיילים כי הרשתות החברתיות הן "מרחב ציבורי" לכל דבר ועניין, ולפיכך קיימות מגבלות על ההתבטאות בהן. ב"ישראל היום" פרסמנו רק לפני כמה חודשים שבצבא עומלים על פקודה שתאסור על חיילים להביע דעות פוליטיות בקבוצות ווטסאפ "רבות משתתפים", וכן תאסור על חיילים ללחוץ לייק בפייסבוק לפוסט ספציפי של פוליטיקאי.
כך או כך, אין ספק שהטלפונים הסלולריים כאן כדי להישאר. אין ספק שפוטנציאל דלף המידע מטלפונים סלולריים הוא עצום, ולפיכך נכון עושה צה"ל שהוא משקיע בהסברה בנושא בקרב החיילים והמפקדים כבר מהשלבים הראשונים של הגיוס. אך דווקא בסוגיית הגבלת התבטאויות החיילים במרחב הרשתי וברשתות החברתיות, על הצבא לבדוק היטב אם הוא לא הולך צעד אחד רחוק מידי, ופוגע באופן חמור מידי בזכויות הביטוי במדינה דמוקרטית.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
