"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ארגונים למלחמה בסרטן: "פרשה קשה וכואבת"

בעקבות חשיפת "ישראל היום", על ייעוץ גנטי שגוי שקיבלו אלפי נשים, בארגונים זועמים: "משרד הבריאות לא לוקח את האחריות לערוך בדיקות גנטיות לכולם"

,עודכן
פרופסור צבי בורוכוביץ

ארגונים למלחמה בסרטן, הגיבולחשיפה בישראל היום,בה נחשף כי אלפי נשים קיבלוייעוץ גנטי שגוימפרופסור צבי בורוכוביץ מחיפה, במקרים של נשאות גנטית של גן מסוג BRCA, המגביר את הסיכוי לחלות בסרטן השד ובסרטן השחלות.

אירית פנט יו"ר עמותת אחת מתשע, אמרה כי "מדובר בפרשייה קשה וכואבת. אנחנו בעמותת 'אחת מתשע' מקבלות פניות מנשים רבות שנלחמות על חייהן בעקבות החלטות שגויות של המערכת. הבעיה אינה טמונה באיש מקצוע זה או אחר, אפילו לא בגוף רפואי מסוים. זו תולדה של מדיניות. צריך לשנות את רוח הדברים, ולהרחיב את שיקול הדעת לכיוון של ביצוע בדיקות גילוי מוקדםוייעוץ גנטי.

היום יש שני מסרים שמשגר משרד הבריאות - מצד אחד יש מגוון בדיקות לייעוץ גנטיוגילוי מוקדם. מצד שני הקריטריונים מגבילים את שיקול הדעת לנדיבות בהפניות לבדיקות מצילות חיים", הוסיפה פנט.

"בשבילי זה היה כמעט מאוחר מדי"

ליסה כהן, מקימת עמותת ברכה, להתמודדות והקטנת הסיכוי לסרטן תורשתי, סיפרה בשיחה עם "ישראל היום": "היו לי אמא ואחות חולה שנפטרו מסרטן. הלכתי לרופא משפחה וגניקולוג שכל אישה הולכת אליהם, ושניהם לא אמרו לי על הבדיקה הגנטית. לפני שאמא שלי נפטרה גיליתי גוש בעצמי, ואחרי שהיא נפטרה שאלתי את כירוג שד האם לעשות את הבדיקה הגנטית, והוא אמר שלא, כי זה יצור בעיה עם הביטוח, ולא היה לי כזה. מאותו רגע הבנתי שצריך להפיץ את המידע הזה לאנשים.

לכל אישה יש את הזכות לדעת אם היא בסיכון גבוה לחלות, וזה עדיין לא קורה כי למשרד הבריאות יש קריטריונים מאוד ברורים וצרים מי יכולה לעשות את הבדיקה. חמישים אחוז מהנשים שנושאות את המוטציה הן בלי רקע משפחתי, והקריטריונים האלה הם טעות ענק. יש את המוטציה הזאת ל 1:40, ולאשכנזים וגם לספרדים, למרות מה שאומרים הרופאים.

היה אפשר לעשות לאחותי את הבדיקה הזאת, ובסוף היא חלתה. היא ואמא שלי נפטרו. לי באותה שנה היה גוש, ורציתי לעשות את הבדיקה, ואמרו לי לא לעשות אותה. ההחלטות של הרופאים הם על סמך דעה אישית, ולא על סמך ידע.

אנחנו עשינו מחקר על נשים עם סרטן שד, ושאלנו אותם האם מישהו אמר להם לעשות בדיקה גנטית לפני שהם חלו, ל-50% לא אמרו לעשות. שאלו אותם האם הן ממוצא אשכנזי, והאם יש להן רקע משפחתי. השאלות האלה הן טעות ענקית. ל-50% אין רקע משפחתי של סרטן, ולא כולן ממוצא אשכנזי.

התחושה שלי ממערכת הבריאות בארץ היא חוסר אונים. זה לא יאומן שבמקום שבו חולות פי עשר נשים לעומת שאר העולם, משרד הבריאות לא לוקח את האחריות לעשות בדיקות כאלה לכולם. בבדיקה בארץ בודקים רק 15 מוטציות, כשיש אלפים. אפילו בדיקה שלילית לא אומרת שהתוצאה היא שלילית, אלא שלילית למוטציות שנבדקת להן. זה תסכול כי את יכולה לעשות עוד הרבה בדיקות.

בשבילי זה היה כמעט מאוחר מדי, ובגלל זה הקמתי את העמותה, אחרת הייתי במקום של אחותי".

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר