"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"חיי מדף": למצוא את השטן

סיפורו של נתניאל הות'ורן מלמדנו שיעור במידתיות: שום טקסט אינו מכושף ולספרות אין סגולות מיסטיות

,עודכן
צילום: הדפס של ג'וזף א' בייקר // ציד המכשפות בסיילם

לכתוב סיפורים זה עסק למהמרים. שהרי ככל שכתיבת הספרות מתהווה ומגבשת זהות, כך גם גדל החשש שהיא תתפוגג ותיעלם.

הרצון להכחיד את היצירה אינו זר לאמן, אלא מהווה חלק מארגז הכלים שלו. דומה שזהו תנאי מרכזי בעבודת האמנות: היכולת למחות אותה ולהתכחש אליה. המחיקה היא פריבילגיה זמנית שלעיתים זקוקה לרגש מתפרץ או לטירוף דעת כדי לממשה. אבל יש מקרים שבהם המוצא היחיד לגבי הטקסט הוא לא להותיר ראיות לקיומו.

"השטן בכתב היד", כינה זאת הסופר האמריקני בן המאה ה־19 נתניאל הות'ורן, ככותרת סיפורו הקצר שהופיע לאחרונה בעברית (בתרגום מאנגלית של יהונתן דיין; מתוך "שלושה סיפורים שסופרו" בסדרת "אֹדם", הוצאת אבן חושן). בכל טקסט יש שטן, לעיתים הוא גלוי ומתריס ובפעמים אחרות הוא רדום, מאיים להתעורר. אבל סופר תמיד יזהה בכתביו את השטן הייחודי שלו, גם אם הוא צפון היטב במחבואו.


"שלושה סיפורים שסופרו" // כריכת הספר

בסיפור של הות'ורן מגולל המספר את שהתרחש בערב מר אחד בדצמבר, בחברת חבר, סטודנט צעיר למשפטים השולח ידו בשירה ובספרות. ישובים ליד אח בוערת, נוטל החבר ערימת דפים שעל כתיבתם שקד ימים ארוכים ומכריז: "הלילה בכוונתי לשרוף את כתב היד, ולהפקיד את היצור הזדוני ללהבות, שם יבוא על עונשו".

ההכרזה מכה בהלם את המספר, והערב מתקדר ומתגלגל לדיון מקאברי בין השניים על אודות ההנאה והסבל שבכתיבת ובקריאת ספרות, ועל הבנאליות הטמונה בפרסום יצירה כתובה. "גריי ראה בזה גן עדן, לשכב שרוע על ספה ולקרוא ברומנים חדשים. והנה, היש עינוי מפואר מזה?" שואל החבר, "דנטה עצמו לא היה ממציא עונש שכזה לחוטא שזמם ספר רע: להפוך בכתב היד עד אין קץ".

הות'ורן, נצר לשושלת פוריטנית בניו אינגלנד, היה רדוף על ידי מעשי אבות אבותיו - וויליאם הות'ורן רדף את הקווייקרים, וג'ון, בנו, היה אחד השופטים בציד המכשפות הידוע לשמצה בסיילם. הצאצא הסופר ביקש, אם כן, מחילה באמצעות ביעור נשמות תועות מן הטקסט. אם השטן שכן בכתב היד שלו - הגיבור בסיפורו ביקש לשרוף אותו, גם אם במעשהו זה כילה מפעל חיים.

אלא שהות'ורן התנער מהשמרנות והבין כי השטן אינו זקוק לחומריות הדף: הוא לועג לשריפה, עולה בעשן הארובה, ורעלו מתפזר על פני העיירה כולה. סיפורו של הות'ורן מלמד אותנו שיעור במידתיות: שום טקסט אינו מכושף והספרות אינה בעלת סגולות מיסטיות. "אוצר המטבעות שהעניקו לי הפיות הפך לפסולת חסרת ערך. התמונה שציירתי במה שנדמה לי כצבעים החיים ביותר, מציגה גוון אחיד ודהוי. הייתי רהוט ופיוטי ומשעשע בחלום - וראה! הכל שטויות, עכשיו כשאני ער".

חשיפה: צילומים מהפקת ענק של HBO בישראל

אילת מציגה: כך נתמודד על אירוח האירוויזיון

נטע TV: קמפיין ראשון לנטע ברזילי

את הסטורי שלנו כבר בדקתם היום? הצטרפו כאן לאינסטגרם של ישראל היום

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר