הקול שלנו נגד הפולנים נשמע - לעולם לא נשתוק עוד

ביטול הסעיפים הנוראים בחוק הפולני נעשה מאוחר מדי. אני שמחה לדעת שהקול שלנו נשמע ושהמחאה שלנו נגדהחוק האווילי הזההשפיעה.

אנחנו לא מוכנים לשתוק יותר. הייתי בת 16 כשנלקחתי אל מחנה ההשמדה הארור אושוויץ שעל אדמתפולין. אני זוכרת את זה עד היום, ולא אשכח. אף אחד לא ישתיק אותנו.

הפולנים צריכים עדיין להתבייש על כך שאחרי כל מה שהם עשו - לי, למשפחתי ולעם שלי - הם בכלל חשבו לחוקק חוק כזה. מזעזע שהם העלו את זה על דעתם. בעיניי, צריך לעשות חוק הפוך, כזה שכל העולם יידע עד כמה הפולנים היו שותפים של הנאצים. הגיע הזמן שהפולנים יודו בפשעים שלהם ויפסיקו להכחיש את השקר הגדול הזה.

אי אפשר לשכוח ולהכחיש את מה שהפולנים עשו לנו. אני זוכרת את זה תמיד: מדי שבת אני עורכת שולחן ובמרכזו אני מניחה שני פמוטים מכסף, שעליהם כתוב ביידיש "שבת שלום". זה זוג פמוטים שהגיע לידי הפולנים ועמד למכירה, וברגע האחרון הם חולצו מידיהם. בכל יום שישי אני מדליקה נרות ונזכרת בהוריי ובמה שהפולנים עשו לנו.

אני ממשיכה לכעוס על העם הפולני, על מה שהם עשו בשנות השואה. החוק שהם חוקקו רק מראה את הרוע הגדול. לאף ממשלה בעולם אסור לחוקק חוקים כאלה, ואני שמחה שנלחמתי נגדו. אחרי כל מה שעשו לנו - בחוק מאיימים כי מי שיזכיר את השותפות של הפולנים במעשי הנאצים ייענש? הם אלה שהלכו יד ביד עם הנאצים. הם אלה שבנו מחנות השמדה. ראוי היה שבמקום לחוקק חוק שכזה יפעלו כעת להחזיר לנו את רכושנו שנגזל.

יפה פאר (90) היא אם לשלושה ילדים וסבתא לשמונה נכדים ולחמישה נינים