הפריחה המאוחרת של ג'וש ברולין

ג'וש ברולין, שפרץ לתודעה לראשונה לפני יותר משלושים שנה בזכות תפקיד שעשה בסרט ההרפתקאות האגדי "הגוניס" (כשהיה בן 17), הגיע סוף סוף לארץ המובטחת. 

לאחר שנים ארוכות של סקס, סמים ואלכוהול שלוו בלא מעט מעצרים, פרשיות מביכות וכותרות לא מחמיאות, ואחרי עשור מעורר השתאות שבו בנה לעצמו גוף עבודות מגוון ומרשים - עם תפקידים מרכזיים בסרטים כמו "ארץ קשוחה", "מילק", "וול סטריט 2", "מידות רעות", "יחי, קיסר!" ועוד - השחקן בן ה־50 מככב הקיץ בלא פחות משלושה סרטים גדולים ומדוברים. 

ב"הנוקמים: מלחמת האינסוף", סרט גיבורי העל העצום של מארוול שיצא באפריל האחרון, ברולין גנב את ההצגה בתור תאנוס, הנבל האכזרי שמוחק חצי מהגלקסיה באמצעות נקישה באצבעותיו. 

ב"דדפול 2" גילם את קייבל, מתנקש עם יד מכאנית וגלימה שמגיע מהעתיד כדי לעשות לראיין ריינולדס צרות. 

ואילו כעת, ב"סיקאריו: הנקמה", סרט ההמשך ללהיט המתח האלים והקודר מ־2015 (שעולה לאקרנים היום), הוא שב לנעליו של מאט גרייבר - סוכן ממשלתי מסתורי שמסתובב על גבול ארה"ב־מקסיקו, תוך כדי שהוא עושה בלגן לקרטלי הסמים.

ברולין ב"הגוניס", כשהיה בן 17

"מאוד הופתעתי כשראיתי את 'סיקאריו'", סיפר ברולין בראיון לקידום הסרט, "כי תוך כדי הצילומים היתה לי הרגשה שהסרט לא הולך לצאת טוב. אז אחרי שהבנו שכן עשינו סרט טוב, אמרתי 'אוקיי, היה לנו מזל הפעם. למה להתגרות בגורל? למה לקחת את אותן הדמויות ואת אותו הסיפור ולעשות את זה שוב?'. זה פשוט הרגיש לי כמו מתכון לכישלון. אבל התסריטאי טיילור שרידן תיכנן מההתחלה לכתוב טרילוגיה, ואחרי שהתחלנו לדבר על זה, הרגשתי שסרט ההמשך עומד בפני עצמו, ושהוא מספר סיפור אחר. אני מאוד שמח שלא ניסינו לעשות העתק של הסרט הראשון, כי הפעם השנייה היתה הרבה יותר אמוציונלית עבורי".

שני שינויים עיקריים מבדילים בין "סיקאריו" לבין סרט ההמשך שלו. הראשון הוא שהבמאי של הסרט המקורי, דני וילנב ("בלייד ראנר 2049"), החליט להעביר הפעם את המושכות לבמאי האיטלקי סטפאנו סולימה. ההבדל השני הוא ההחלטה לוותר על דמותה של אמילי בלאנט, ששיחקה תפקיד מרכזי בסרט הראשון, ולהתמקד בדמותו של ברולין ובדמותו של המתנקש המקסיקני אלחנדרו (שמגלם בניסיו דל טורו), בעודם יוצאים לחטוף את בתו הצעירה של ברון סמים רצחני. באופן חריג, הביקורות עד עתה נלהבות לא פחות מאלה שליוו את יציאתו של הסרט הראשון.

"אני מאוד אוהב את מה שהסרט הזה עושה", אמר ברולין, "כי הוא לוקח את היהירות של הדמויות האלה ומרסק אותה. ברגע שהדברים לא הולכים לפי התוכנית, כפי שקורה הפעם, מאט ואלחנדרו מאבדים את התחושה שהם בלתי מנוצחים, ואז אפשר להתחיל לראות את האנושיות ואת הרגישויות שלהם, וגם את ההשלכות של המעשים שלהם. מרתק לחקור את האזורים האלה. היתה לזה השפעה מאוד אישית עלי, וזה הזכיר לי את החוויה של 'ארץ קשוחה'. הרגשתי כאילו אני רואה דברים שאני לא אמור לראות, וזו תמיד חוויה מעניינת בסרט".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו