"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

האם תחום מחקר ישן הוא תרופה חדשה נגד חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה?

כשחברם נדבק בחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה, חוקרים באוניברסיטת קליפורניה פנו למחקר שנזנח - טיפול באמצעות בקטריופאג'ים, ווירוסים התוקפים חיידקים • ההצלחה הובילה אותם להרחיב מחדש את המחקר בתחום, שנזנח לאור פיתוח אנטיביוטיקות רחבות טווח

,עודכן
בקטריופאג'ים נצמדים לחיידק // צילום: IPATH/UCSD

פיתוח שנזנח בגלל פיתוחי האנטיביוטיקה, עשוי להיות התשובה לחיידקים העמידים בפניה, מה שהביא לפתיחת מרכז ייחודי לתחום.

הפאג'ים (phage) או בשמם המלא בקטריופאג'ים (מה שמתרגם ל-"טורף חיידקים") הם נגיפים (וירוסים) - מקטעי חלבון קטנים. אבל הפאג'ים, בניגוד לווירוסים "רגילים", במקום לתקוף רקמה אנושית, חיים על חיידקים. הפאג' מתלבש על החיידק ופולש אליו כמו וירוס שפולש לתאי הגוף האנושי, וכך מרבה את עצמו תוך חיסול החיידק. כאמור בעבר היו מחקרים על פאג'ים במזרח אירופה והיתה התקדמות בתחום אך בגלל ההישענות הרחבה על אנטיביוטיקות שניתנות יותר לניהול ושליטה וטווח היעד שלהם הוא רחב יותר, נזנח תחום הפאג'ים.

אולם בשנים האחרונות חל שינוי משמעותי בתחום, בגלל עמית של חוקרים באוניברסיטת קליפורניה בסאן דייגו שחזר ממצרים בשנת 2015. אותו מכר של החוקרים, הוא פסיכולוג שחלה בזיהום בלבו על ידי סוג של חיידקים שהיו עמידים לאנטיביוטיקה החזקה ביותר. הוא נכנס לתרדמת וחבריו, יחד עם אשתו הביולוגית, חיפשו בכל העולם פאג'ים מיוחדים שלוחמים בחיידק שתקף את עמיתם.

העתיד, במייל שלכם

הירשמו עכשיו לניוזלטר טכנולוגיה, מדע וסביבה של היום

הפאג'ים האלו הוזרקו לו ישר אל הדם והצליחו לרפא את הפסיכולוג, שהתאושש בצורה מרשימה - היכן שהתרופות נכשלו. מאז החליטו אנשי המחקר באוניברסיטה להקים מכון מחקר שיעסוק בנושא המוכר היטב מהעבר אך ככזה שנדחק מהזרם המרכזי של המחקרים במערב.IPATHהוא המכון הראשון בצפון אמריקה העוסק בתחום, וכרגע מעסיק 16 חוקרים עם מגמת התרחבות.

אלא שדווקא היחלשות יעילותה של האנטיביוטיקה מחזירה את התחום ואת סוג הטיפול הזה אל מרכז הבמה: פול בולקי, מיקרוביולוג ורופא בבית החולים לרפואה באוניברסיטת סטנפורד פאלו אלטו, קליפורניה, שעוסק בחקר הפאג'ים אומר כי "הקמת מכון מרכזי של 16 חוקרים שיעסקו רק בתחום הזה בארצות הברית הוא מהלך המשנה את משחק, כי עד היום היו בעיקר שמועות ואגדות על הנושא ולא התבצע במערב מחקר רציני של התחום".

מכשול נוסף שעמד בפני החוקרים עד כה היתה העובדה שבפצעים מורכבים יש כמות גדולה של חיידקים מכל מיני סוגים, ולכן היה צורך בכל מיני סוגים של פאג'ים כדי לטפל בהם, וזו עוד אחת מהסיבות שגופים מערביים לא העמיקו במחקר של התחום. את כל זה הצוות החדש מתכנן לבדוק כשהמטרה תהיה לייצר פאג'ים כאלו שיוכלו להתמודד עם כמה חיידקים במקביל, ולפעול ממש כמו תרופה אנטיביוטית. כן יצטרך להיעשות מחקר לברר עד כמה הפאג'ים יכולים לפגוע בחיידקים מבלי שאלו יפתחו עמידות כלפיהם.

מקור:Science

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר