"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

חוק הסייבר מעניק סמכויות רחבות למדינה

הצעת חוק הסייבר שאמורה להסדיר את פעילות מטה הסייבר הלאומי, טומנת בחובה סמכויות תפיסה נרחבות לראש הרשות - ללא צו שופט

,עודכן
יגאל אונא, ראש מערך הסייבר הלאומי. החוק יעניק לו סמכויות רחבות

אם מערך הסייבר חושד שמתרחשת תקיפה או שיש כוונה לבצע תקיפה, העלולה לפגוע באינטרס חיוני, יוכל עובד מדינה מוסמך לדרוש מכל ארגון מסמכים או קבצי מחשב הנדרשים לצורך איתור, התמודדות ומניעת התקיפה. כך עולה מהצעת חוק הגנת הסייבר ומערך הסייבר הלאומי שפורסמה אתמול.

לפי הצעת החוק, המדינה תקבל סמכויות אכיפה נרחבות ותוכל להקים מאגר מידע שיאסוף מידע נרחב מארגונים וגם מחברות פרטיות, במטרה לזהות ולמנוע מתקפות סייבר. מערך הסייבר יוכל לאסוף מידע בעל ערך אבטחתי, או מידע שעשוי לשמש להפקת ערך אבטחתי, לצורך הקמת מערך לגילוי וזיהוי מוקדם של תקיפות סייבר. הארגונים מהם ניתן לאסוף מידע למאגר חדש זה כוללים משרדי ממשלה, כל גוף מבוקר לפי חוק מבקר המדינה, כל אדם או גוף שמחזיק או מנהל רכוש מדינה, רשויות מקומיות, כל גוף שמקבל תמיכה ישירה או עקיפה ממשרדי ממשלה, רשויות מקומיות וחברות ממשלתיות וכל ארגון עובדים), כל הגופים הרשומים בתוספת החמישית לחוק הסדרת הביטחון (ובהם הבורסה, הנמלים, מגן דוד אדום וחברות בתי הזיקוק), וכל בעלי הרישיון לפי חוק התקשורת – כלומר ספקיות סלולר, אינטרנט וטלוויזיה – אם כי לגבי חלקן יידרש אישור נוסף של קצין מוסמך לפי חוק הסדרת הביטחון.

העתיד, במייל שלכם

הירשמו עכשיו לניוזלטר טכנולוגיה, מדע וסביבה של היום

לפי הצעת החוק, עובד מוסמך מטעם מערך הסייבר יהיה רשאי לתת הוראות לארגון, כולל הוראות לביצוע פעולות בחומר המחשב של הארגון. על עובדי הארגון שבו בוצע חיפוש ייאסר לחשוף את תוכן ההוראות שניתנו להם, ומערך הסייבר יוכל להנחות את עובדי הארגון כיצד לשמור על חשאיות ההוראות. לפי ההצעה, יידרש צו שופט, כדי לאפשר למערך הסייבר לבצע פעולות במחשב או בחומר מחשב לצורך התמודדות עם תקיפת סייבר. אולם ראש מערך הסייבר יורשה להפעיל את הסמכות ללא צו שופט (וכל סמכות אחרת שדורשת צו) למשך 24 שעות, אם הדבר דרוש כדי למנוע נזק מיידי ממשי לאינטרס חיוני.

המערך גם יוכל להחרים חפצים אם יש לו יסוד סביר להניח שיש בהם מידע בעל ערך אבטחתי. לשם כך יוכל המערך להורות לאיש הקשר להעביר לרשותו חפץ שנמצא בחזקת או שליטת הארגון. פעולות אלו לא יצריכו צו שופט, אלא רק שיקול דעת של מערך הסייבר. עם זאת, יחוייב מערך הסייבר לוודא שהפעלת הסמכות איננה פוגעת בארגונים ובזכות הפרטיות יותר מהנדרש. צו שופט יידרש לפני כניסה ללא הסכמה למקום מגורים אלא אם המערך סבור שיש במקום מידע שדרוש למניעת סכנה ממשית ומיידית לשלום הציבור ואין דרך אחרת להשיגו. בנוסף, במקרה שמעוניין המערך להחרים חפץ לתקופה של יותר מ-15 יום יידרש לכך צו שופט.

עוד חדשות בערוץ הטלגרםשלנו

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר