"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

חלקיק בוזון היגס חזר - והביא חברים

שני מחקרים שפורסמו לאחרונה בעקבות תצפיות במאיץ ההדרונים הגדול, מאששים את תפקידו של בוזון היגס ביצירת מאסה, ואת קשריו עם קווארקים, חלקיקים תת אטומיים אחרים

,עודכן
הדמיית נתונים מתוך ניסוי "אטלס" // צילום: ATLAS Experiment / CERN

אחרי שבשנת 2012 נצפה לראשונה בניסוי אחד החלקיקים הבסיסיים החשובים בהבנת הפיזיקה של היקום, הבוזון היגס, כעת נראה כי המדענים הצליחו לאשש את התיאוריה אודות התפקיד הבסיסי שלו במבנה של החומר: CERN, הארגון האירופי הבינלאומי, שמפעיל את מאיץ ההדרונים הגדול בשווייץ, פרסם החודש ממצאים חדשים המאשרים את התיאוריות אודות תפקידו של ה'חלקיק האלוהי' היגס בהענקת המאסה לחלקיקי היסוד של החומר, שהתגלה יחד עם קווארקים.

החוקרים פרסמו שהחלקיק הופיע שוב בניסוי שנעשה במאיץ החלקיקים יחד עם שני חלקיקים תת אטומיים נוספים של החומר הקרויים קווארקים. עם החלקיק נצפו קווארק סופר-כבד עילי וקווארק נוסף נגדי (נוגד-עילי).

מעבר למשמעות הפיזיקלית של המושגים, המשמעות של התצפית היא הוכחה להשערות הראשוניות בכל הנוגע לתפקידו של בוזון היגס ביצירת המאסה של החומר, וזאת על ידי הקשר שנוצר ביינו לבין חלקיקי יסוד אחרים שיחד מתעצבים לחומר ממשי.

העתיד, במייל שלכם

הירשמו עכשיו לניוזלטר טכנולוגיה, מדע וסביבה של היום

רוצים עוד פיתוחים ותגליות מחזית המדע? הצטרפו לערוץ הטלגרםשלנו!

חלקיק בוזון היגס נקשר לקווארק הסופר כבד, ובכך ניתן אישוש לתיאוריה שמנסה להסביר את פעולתם של הפרמיונים, כלל החלקיקים התת אטומיים שיוצרים את החומר ומעניקים לו את המאסה. התצפיות שפורסמו השבוע, מאששות את המודלים התיאורטיים שנבנו לגבי תפקידם.

ברם, כיון שמדובר בחלקיקים תת אטומיים, המבליחים ונעלמים כהרף עין (ואף מהיר מכך), מוצמדים להם גם ערכי מובהקות (סיגמא), שמייצגים את הסיכוי שמדובר בחלקיק אמיתי ולא טעות מדידה. דעיכת הקווארק העילי זכתה לערך 5.2 סיגמא, מה שאומר שיש סיכוי טוב יותר מאחד ל-3.5 מיליון שזוהי טעות מדידה, ומחקר מאוחר יותר נתן למופע ערך של 6.3 סיגמא, שכבר מוריד את ההסתברות לטעות ל-1 ל-500 מיליון.

מקור:

Physics Review Letters

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר