"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"קשה לראות את ארה"ב מטילה סנקציות אפקטיביות בלי אירופה"

ד"ר מאט לויט לקח חלק בצוות האוצר בארה"ב, שגיבש את העיצומים נגד איראן • בראיון בלעדי ל"ישראל היום" אומר: "השיחות עם צפון קוריאה ישפיעו על עמדת ארה"ב"

,עודכן
ד"ר מאט לוי // צילום: AJC

"השיחות שמתנהלות כעת בסינגפור בין ארה"ב לצפון קוריאה ללא ספק ישפיעו על העמדה של ארה"ב מול איראן", כך טוען ד"ר מאט לויט, שבמשך תקופה ניהל אתגיבוש הסנקציותבמשרד האוצר האמריקני, בראיון בלעדי ל"ישראל היום".

"מובן שגם התנהגות ממשל טראמפ מול האיראנים בהסכם הגרעין תשפיע על התנהגות הצפון־קוריאנים מול ארה"ב". הראיון עם ד"ר לויט, מומחה בעל שם עולמי לטרור אסלאמי ולמזרח התיכון, נערך במהלך כינוס "הוועד היהודי־האמריקאי" (AJC), ארגון א־פוליטי מתחילת המאה הקודמת העוסק בדיפלומטיה גלובלית לקידום האינטרסים של העם היהודי. בימים אלו הפורום מתכנס לראשונה בירושלים, בנוכחות אלפי מנהיגים מרחבי העולם שדנים בסדר היום הישראלי והיהודי.

לויט סיפר כי "מצד אחד הצפון־קוריאנים יכולים לפרש את טראמפ כמנהיג שמוכן ללכת עד הסוף, ומצד שני יכולה להיות לכך השפעה הפוכה: קים ג'ונג־און עלול לומר לעצמו שהסכם עם נשיא אחד לא מחייב את הנשיא שבא אחריו, ולכן הוא עלול להסס לחתום על עסקה".

הוא הוסיף כי "מניסיוני בעבודה בממשל הפדרלי בארה"ב לאורך השנים, לממשל אין יכולת לנהל משבריםבכמה מוקדים בעולם בו בזמן.לכן, אם ארה"ב תלך עכשיו למהלך ארוך טווח מול צפון קוריאה, נראה שתוכניות שלום מול הפלשתינים או התמודדות ממשית מול איראן יירדו מהפרק ברמה האינטנסיבית שצריך כדי לטפל בהן באופן יסודי. פשוט כי אי אפשר לעשות הכל בו בזמן". לדבריו, "זה לא אומר שלא יהיו כאלה בממשל שיעבדו על הנושאים הללו, אבל בסוף הנשיא צריך לקבל החלטות ויש להביא מולו את החומר. השאלה היא כמה זמן ומחשבה הוא יוכל להשקיע בזה".

"אין די בסנקציות בלבד"

לגבי אפקטיביות הסנקציות הכלכליות, דעתו של ד"ר מאט לויט ברורה. "סנקציות לבד לא מספיקות. הן צריכות להתנהל תחת מטרת על, אסטרטגיה עם מטרה סופית. קשה לראות סנקציות אפקטיביות של ארה"ב בלי אירופה.

"בתקופת המעבר,כשהנשיא טראמפ נבחר לנשיאותאך עדיין לא נכנס לתפקידו, אנשי הממשל הנכנס הזמינו אותי לתת להם חוות דעת על הסכם הגרעין עם איראן", חשף המומחה לטרור אסלאמי ולמזרח התיכון. "המלצתי היתה לא לסגת מההסכם, אך לדאוג לאכוף אותו בצורה קפדנית ביותר. מלכתחילה ההסכם עם איראן היה בעייתי".

הבעייתיות בהסכם הגרעין באה לידי ביטוי לדעתו בהיעדר התייחסות לקשר בין איראן להפצת טרור: "העסקה התרכזה בתוכנית הגרעין בלבד, אך רבות מהסנקציות שהושתו על איראן היו כתוצאה ממעשיה בתחום הפצת הטרור או תוכנית הטילים הבליסטיים שלה, וההסכם התעלם מכך. האיראנים פירשו את ההסכם ככזה שפותר את כל בעיותיהם הכלכליות, גם בתחום הסנקציות שלא קשורות לתוכנית הגרעין. ממשל אובמה כל כך רצה לשמור על ההסכם, עד כדי התעלמות מאכיפת התמיכה בחיזבאללה והסנקציות על כוח קודס".

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!

אריאל ויטמן

בלעדי

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר