"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

חקיקה בקונגרס: ארה"ב תחל לפרסם דוח שנתי על ההסתה ברשות הפלשתינית

הצעת החוק, ביוזמת חברי קונגרס משתי המפלגות, דורשת מהרשות לקבל אחריות על תכני הסתה המופיעים בתוכנית הלימודים בבתי הספר • בנוסף ייבדק אם הפלשתינים עושים שימוש בכספי סיוע אמריקניים לקידום הסתה במערכת החינוך שלהם

,עודכן
איור של דחפור חופר מתחת להר הבית, בספר לימוד פלשתיני // צילומים: IMPACT-SE, AP, אוריה תדמור

חקיקה אמריקאית חדשה שמוביל חבר הקונגרס דיויד יאנג, דורשת יותר שקיפות בתכנית הלימודים של הרשות הפלשתינית. מכון המחקרIMPACT-SEיזם והשתתף בניסוח "חוק השקיפות של תכנית הלימודים של הרשות הפלסטינית", שיעלה ביוזמת שתי המפלגות הגדולות. מטרת החקיקה: לחייב את מזכיר המדינה להגיש דו"חות שנתיים לבחינת תכנית הלימודים של הרשות הפלשתינית.

IMPACT-SE, הוא מכון מחקר ומדיניות החוקר ומנתח חומרים חינוכיים מכל העולם על מנת לקבוע את עמידתם בסטנדרטים חינוכיים בינלאומיים של חינוך לשלום וסובלנות. הצעת החוק מבקשת לדרוש מן הרשות הפלשתינית לקבל על עצמה אחריות על תכני הסתה המופיעים בתכנית הלימודים שלה ולהציע לפלשתינים צעירים חזון לשלום עם ישראל. הצעת החוק הובאה לקונגרס ביום חמישי האחרון על ידי חבר הקונגרס הרפבוליקני דייויד יאנג ממדינת איווה. הצעת החוק קיבלה תמיכה דו-מפלגתית והיא נתמכת גם על ידי חבר הקונגרס וחבר וועדת חוץ ובטחון, הדמוקרט מקליפורניה בראד שרמן, וכן חברי הקונגרס ג'וש גוטהיימר (דמוקרט ממדינת ניו ג'רזי) ופיטר רוסקאם (רפובליקני מאילינוי) החתומים על החוק כספונסרים.

החוק מחייב את מזכיר המדינה האמריקני להגיש דו"חות שנתיים העוסקים בחומרי הלימוד בהם נעשה שימוש בבתי הספר בגדה המערבית וברצועת עזה המנוהלים על ידי הרשות הפלשתינית ואונר"א. מטרת הדו"חות היא לקבוע האם נעשה שימוש בסיוע החוץ של ארצות הברית, במישרין או בעקיפין, למימון ההפצה של תכני הסתה על ידי הרשות הפלשתינית ואונר"א.

בין הדוגמאות שמביא מכון אימפקטלהסתה שנמצאה בספרי הרשות הפלשתינית: איור של פלשתיני מיידה אבנים בחיילי צה"ל בעזרת רוגטקה בכדי להסביר את החוק השני של ניוטון, בספר לימוד לפיזיקה ומדעים; איור של ילדים צועדים לירושלים על שביל של עקבות דם בספר לימוד לשפה הערבית; איור של דחפור ישראלי חופר מתחת להר הבית בספר ללימודי איסלאם.

הדגמת החוק השני של ניוטון בספרי הלימוד הפלשתינים

"החזון של חבר הקונגרס יאנג ליזום ולהציג את הצעת החוק הזו הוא ראוי לציון, וההצעה עלתה בזמן הנכון כשהיא בעלת פוטנציאל משמעותי מאוד להציע לפלשתינים צעירים חזון של שלום לעתיד", אמר מרקוס שף, מנכ"ל מכוןIMPACT-SE.

הצעת החוק מציינת כי בשנים 2016 ו-2017 פרסמה הרשות הפלשתינית תכנית לימודים מתוקנת לתלמידים בכיתות א'-י"א, אשר אינה עומדת בסטנדרטים של ארגון האומות המאוחדות לחינוך מדע ותרבות (אונס"קו) לגבי תכניות חינוכיות לשלום וסובלנות. החקיקה באה בעקבות הגשת הדוחות האחרונים של המכון על תכני רפורמת ספרי הלימוד של הרשות הפלשתינית לקונגרס, למועצה לביטחון לאומי ולמחלקת המדינה האמריקאים.

בהצעת החוק נכתב כי ספרי הלימוד "עושים דמוניזציה של ישראל, מעודדים מלחמה ומלמדים ילדים כי מדינה פלשתינית עצמאית יכולה להיות מושגת באמצעות אלימות". העלאת הצעת חוק השקיפות של תכנית הלימודים של הרשות הפלסטינית ביום חמישי שעבר באה בעקבות עליית המודעות לנושא בקרב מחוקקים בארה"ב ובאירופה ביוזמת מכוןIMPACT-SE, וכן בעקבות נכונותם לפעול בנושא החינוך להקצנה אותו מקדמת הרשות הפלסטינית באופן מכוון בבתי הספר שלה.

יצוין כי בחודש אפריל אימץ הפרלמנט האירופאי חקיקה שנועדה למנוע שימוש בכספי הסיוע של האיחוד האירופי לרשות הפלסטינית כדי ללמד שנאה. מכון המחקרIMPACT-SEעבד לצד המחוקקים האירופיים כדי לנסח את הצעת החוק, המתייחסת לקרןPEGASE, המקור העיקרי של מימון האיחוד האירופי לרשות הפלסטינית. החקיקה "תובעת שלימוד ותכניות הדרכה הממומנים מכספי האיחוד האירופי צריכים לשקף ערכים משותפים כגון שלום, חרות, סובלנות ואי אפליה במערכת החינוך... על הנציבות האירופית להבטיח שהשימוש בכספי האיחוד יעשה בהתאם לסטנדרטים שקבע אונסק"ו של שלום וסובלנות בחינוך".

עוד באפריל, הודיעה ממשלת בריטניה כי היא "תבצע הערכה מעמיקה של תכנית הלימודים הפלשתינית" ותפעל "על חומר שמסית לאלימות" בעקבות פגישת משרד החוץ הבריטי עם מכוןIMPACT-SEבלונדון והפרסומים בעמוד השער של עיתון הסאנדיי טיימס והדיווח בעיתון הדיילי מייל על הדוחות האחרונים של מכוןIMPACT-SEבנוגע לתכני ספרי הלימוד הפלשתינים.

ספרי לימוד פלשתינים עם חומרי הסתה שנתפסו בירושלים // צילום: דוברות המשטרה

"המודעות הגוברת של המחוקקים האמריקנים והאירופאים בנוגע להסתה של הרשות הפלשתינית בבתי הספר נובעת מההבנה שתכנית הלימודים של הרשות הפלסטינית מהווה מכשול גדול לשלום ולסובלנות" אמר שף. "הימין, המרכז והשמאל הפוליטי מסתייגים באותה מידה מההסתה. המדינות התורמות של הרשות הפלשתינית הן בעלות היכולת הטובה ביותר לדרוש שינוי ממנהיגי הרשות".

מכון המחקרIMPACT-SE, הממוקם באוניברסיטה העברית, הוא מכון חלוץ בתחום חקר ספרי לימוד וניתוח טקסטואלי, המציג מיפוי כולל על האופן בו מדינות שונות מחנכות את ילדיהן ביחס לערכים חינוכיים בינלאומיים של קבלת "האחר", שלום וסובלנות הנגזרים מארגון האומות המאוחדות לחינוך מדע ותרבות (אונס"קו). מטרת העל של המכון היא יצירת אקלים של שלום, סובלנות וכבוד הדדי בין העמים ולחימה בתופעות רדיקליזציה ושנאה בקרב ילדים ובני נוער.

אריק אגסי, סמנכ"ל מכון IMPACT-SE, הוסיף שבדומה לחוק "טיילור פורס" הנלחם התשלום משכורות למחבלים ומשפחותיהם, חוק השקיפות של תכנית הלימודים הפלסטינית נועד להילחם בהסתה במערכת החינוך הפלסטינית. הדור הבא הפלסטיני ראוי לחינוך איכותי ועתיד טוב יותר וזה בדיוק מה שהחוק שואף להשיג בהתאם בהתאם לחזון המכון".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר