"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הצלחה בסינגפור - מסר מהדהד לטהרן

היריבות הגיעו לקו פרשת מים העשוי ליצור תגובות שרשרת גם מעבר להקשר הקוריאני • כל הסדר יהווה הוכחה לכך שניתן לפעול אחרת מול מדינות סוררות

,עודכן
צילום: Getty Images // הנשיא טראמפ נוחת בסינגפור

לאחר שנים של צחצוח חרבות ועוינות חריפה בין וושינגטון לפיונגיאנג, הגיעו שתי היריבות לקו פרשת מים גורלית העשוי ליצור תגובות שרשרת גם מעבר להקשר הקוריאני.

ואכן, בגיבושה של מפת דרכים על אודות עקרונות התהליך, שיוביל בהדרגה לפירוקה של צפון קוריאה מנשקה הגרעיני, טמון מסר מהדהד עבור טהרן שמשמעותו אחת: קים מבין נכון את רוח הזמן, והוא משלים עם הבלתי נמנע בתמורה להסרת הבידוד המדיני והמצור הכלכלי מעליו.

זאת, למרות שכל הסדר ימנע מצפון קוריאה את היכולת לספק טכנולוגיות וידע בתחום הטילי למדינות נוספות בעלות עניין, וכך יהווה לקח רב עוצמה עבור הצדדים החתומים על הסכם הגרעין עם איראן והוכחה ניצחת לכך שניתן לפעול אחרת אל מול מדינות סוררות ורדיקליות.

ואולם לצד התקוות והסיכויים, אין להקל ראש גם בסיכונים ובתמרורי האזהרה המהבהבים לצידי הדרך. ראשית, בעידן הנשיאים קלינטון ובוש הבן הפרה פיונגיאנג ברגל גסה הסכמים חתומים, ולכן הכרחי ללוות את יישומו של כל הסכם במערכת אמינה של אמצעי ניטור, פיקוח ובקרה, שיתריעו מיידית על כל ניסיון הונאה או הסתרה.

שנית, למרות שמנהיג צפון קוריאה מצמץ ראשון ויזם את הפיסגה על רקע הסנקציות החריפות והמנהיג האמריקני הבלתי צפוי שניצב מולו, אין בכך ערובה לכך שיאמץ עמדות פשרניות ופרגמטיות בפסגה.

מבחינה זו, אמונת הנשיא האמריקני שלפיה ניהול דיפלומטיה אישית ברמת הקברניטים עשוי להוות מנוף יעיל לשבירתם של חסמים בתקשורת ולהיבא לגישור על פני פערים עמוקים בעמדות, עלולה להפוך לאשליה כואבת בסינגפור.

אחרי ככלות הכל, גם נשיאים דגולים כמו למשל פרנקלין דלאנו רוזוולט, נפלו שוב ושוב לתוך מלכודת מחשבתית זו. ואכן, תקוותו של רוזוולט שיוכל בוועידות הפסגה בטהרן (1943) וביאלטה (1945) להפעיל את קסמיו גם על השליט הרוסי יוסף סטאלין כאילו היה פוליטיקאי אמריקני מצוי וכך לנתבו – באמצעות מחוות וגילויי ידידות וחיבה – לעבר מסלול של מתינות וריסון, התרסקה לחלוטין.

יתר על כן, העובדה שלפסגה הנוכחית לא קדמה עבודת מטה יסודית באשר לגבולות ומגבלות הניתנים להשגה, מחדדת סיכון זה. שכן, בצד האמריקני טרם הונח מסד עמוק דיו, המבטיח מלכתחילה את הצלחת המפגש.

לא נותר אלא לקוות שגורל הפסגה יהיה שונה מזה של "פסגת פאריס" הסוערת והלעומתית ממאי 1960, שהתפוצצה מייד לאחר התכנסותה ובכך תרמה להחרפת המלחמה הקרה.

בניגוד לתקדים כושל זה, וחרף הסיכונים, אפשר לייחל לכך שפסגת סינגפור תבשר על השקת עידן חדש ויציב יותר - ובכך תביא גם, במוקדם או במאוחר, להתפכחות גם במישור האיראני.

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר