"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

כך הבריחו הניצולים את שינדלר למקום מבטחים

סיפור ההצלה של חסיד אומות העולם נחשף • מחשש שייפול לידי הסובייטים, הבריחו אותו הניצולים אל חיילי ארה"ב ולשטח שבשליטתם

,עודכן
צילום: צילום: א.פי // אוסקר שינדלר

סיפור הברחתו של אוסקר שינדלר, לימים חסיד אומות העולם, שהציל כ־1,200 יהודים מציפורני הנאצים בתקופת מלחמת העולם השנייה, מתברר עתה לראשונה במלואו.

בחודש מאי 1945, בתום המלחמה, נקלע שינדלר עם אשתו וכמה מהיהודים שהציל למחנה שבויים נטוש בצ'כוסלובקיה. הניצולים שהיו איתו חיפשו כל דרך כדי לעזור למי שהציל את חייהם. החשש שלהם היה כי שינדלר, שהיה חבר במפלגה הנאצית, ייפול לידי חיילים סובייטים, ואלה יפגעו בו. הניצולים שמעו שחיילי ארה"ב נמצאים באזור וחיפשו דרך להגיע אליהם.

יונה קובו, רכזת תערוכות מקוונות במחלקת הדיגיטל ביד ושם, סיפרה ל"ישראל היום": "ניצולי שינדלר ידעו שיש קבוצת ניצולות בעיירה וולרי בצ'כוסלובקיה, ששוחררו בידי חיילים אמריקנים. חמישה מניצולי שינדלר הגיעו לוולרי כדי למצוא דרך להגיע לאמריקנים ולעזור לשינדלר, מאחר שהאזור בצ'כוסלובקיה שבו שהו היה אמור לעבור לידי הסובייטים והיה חשש ממשי לחייו של שינדלר.

"הניצולים שהגיעו לוולרי בניסיון למצוא דרך להגיע אל הכוח האמריקני, שאלו איך אפשר ליצור איתם קשר. הניצולות הפנו אותם אל חברתן, אנני קלר, לימים חנה קוטליצקי, שהיא אמא שלי. הם שוחחו איתה וגוללו בפניה את הסיפור שלהם על כך שאוסקר שינדלר הציל אותם, ובסך הכל הציל כ־1,200 יהודים. אנני הלכה למייג'ור הנרי הופר, הקצין הבכיר במפקדה האמריקנית האזורית, וסיפרה לו את מה שאמרו לה ניצולי שינדלר. הופר ביקש ממנה שתלך לפגוש את שינדלר ותבין בדיוק במה מדובר. היא נסעה עם הארי מוגאן, אחד החיילים האמריקנים היהודים ששחררו את הנשים".

שינדלר (שלישי משמאל, למעלה) ואשתו (משמאלו), מאי 1945 // צילום: הארי מוגאן, ארכיון יד ושם

לאחר שנים אמרה אנני בעדות שמסרה ליד ושם כי בתחילה לא ידעה למי להאמין. היא חשבה שייתכן כי שינדלר הציל את אותם חמישה יהודים בלבד והם הגזימו במספר הניצולים. לאחר ששינדלר סיפר לה את סיפורו היא חזרה למייג'ור הופר ואמרה לו כי הסיפור נראה לה אמיתי. האמריקנים השתכנעו והבריחו את שינדלר מצ'כוסלובקיה לאזור בשליטה אמריקנית.

עד יום מותו המשיכו ניצולי שינדלר לסייע לו. שינדלר הלך לעולמו באוקטובר 1974 בגרמניה. ניצוליו מילאו אחר בקשתו והעלו את ארונו לישראל, והוא נקבר בהר ציון בירושלים.

את הסטורי שלנו כבר בדקתם היום? הצטרפו כאן לאינסטגרם של ישראל היום

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר