"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

תנאים אפשריים לחיים על מאדים?

ממצאים שחשפה הערב נאסא של הגשושית קיוריסיטי הנמצאת על פני מאדים, הם פליטות מתאן ושרידי חומר אורגני • המתאן עשוי להיות תוצר של פעילות ממקור ביולוגי (חיידקי או אחר), אבל רוב הסיכויים שפליטות גז המתאן הן תוצר של פעילות כימית בכוכב האדום

,עודכן
גילה מתאן. רכב המחקר של קיריוסיטי בתמונת סלפי ממאדים // צילום: רויטרס

הגשושית קיריוסיטי של נאסא, המשוטטת על המאדים משנת 2012, גילתה כי כוכב הלכת האדום פולט במהלך חילופי עונות גז מתאן, הלכוד מתחת לקרקע בתוך קריסטלים של מים. גילוי נוסף, שנחשף הערב שעון ישראל (חמישי) הוא של מולקולות המכילות פחמן. לדברי מדעני נאסא שני הגילויים חשובים להבנה של התהליכים והתנאים על פניו של כוכב הלכת. את הגילויים חשפה הערב נאסא במסיבת עיתונאים מיוחדת.

במחקר הראשון, בראשות כריסטופר וובסטר בראשות צוות מדענים בינלאומי, נמדדו כמויות המתאן באטמוספרה, והתברר, כי התכולה של הגז תלויה בעונת השנה. ריכוזים נמוכים של מתאן התגלו כבר קודם לכן באטמוספרה, אולם מקורם היה בלתי ידוע.

על כדור הארץ רוב המתאן נוצר ממקורות ביולוגיים, אם כי יש כמה תהליכים לא ביולוגיים המסבירים את היווצרות המתאן. במהלך שלוש שנים של המאדים, (55 חודשים על כדור הארץ) נערכו מדידות של כמויות המתאן באמצעות המכשור של הגשושית קיריוסיטי. המדידות גילו כי רמות המתאן משתנות לפי עונה בין 0.24 ל-0.65 חלקיקים למיליארד, כשהשיא הוא לקראת סוף הקיץ בחצי המאדים הצפוני, שהוא סוף החורף בחצי הכדור הדרומי.

מחברי המחקר שללו כמה השערות לגבי מקורו של המתאן, ולבסוף הסיקו, שכמויות גדולות של הגז אצורות מתחת לקרקע בתוך גבישים על בסיס מים, המכונים קלארטים. החוקרים משערים, כי שינויי הטמפרטורה בחילופי העונות גורמים לגז להשתחרר מהגבישים. חשוב לציין שמתאן התגלה גם על כוכבי לכת אחרים במערכת השמש שלנו, וההשערה הרווחת היא כי מקורו הוא כימי ולא ביולוגי.

פליטת גז המתאן במאדים בחלוקה עונתית // צילום: נאסא

במחקר נפרד, בראשות ג'ניפר אגינברוד, נבדקו דגימות שנלקחו מהקרקע בקידוחים, ונבדקו על ידי הגשושית. בדגימות התגלו כמה מרכיבים אורגניים. מרכיבים אורגניים כבר התגלו על ידי קיריוסיטי בעבר, בתוך אבני בוץ במכתש גייל. לחוקרים אין עדיין הסבר למציאותם של החומרים האורגניים.

העתיד, במייל שלכם

הירשמו עכשיו לניוזלטר טכנולוגיה, מדע וסביבה של היום

במחקר הנוכחי בדקו החוקרים דגימות חדשות ממכתש גייל, מוהאבי וגבעות קונפידנס, שבהם יש אבני בוץ בגיל משוער של 3 מיליארד שנה. כלים על הקיריוסיטי חפרו דגימות חדשות וחיממו אותם, ולאחר מכן בדקו את המולקולות שנפלטו בחימום. הממצאים מצביעים על קיומם של כמה מולקולות אורגניות, המזכירים סלעי משקע על כדור הארץ, המכילים תיופן, מתילתיופן, מתאנתינול ודימתילסולפיד.

מחברי המחקר אומרים, כי מכיוון שההבדל בין המולקולות השונות הוא מזערי, בדרך כלל רק שרשרת צדדית של פחמן יחיד, ייתכן שאלה חלקים של מולקולות גדולות יותר. השוואה של דגימות אלה עם מטאוריטים שהגיעו מהמאדים לכדור הארץ, מחזקת השערה זו. הדגימות שנלקחו ממכתש גייל מכילים ריכוז גבוה של גופרית, שלדעת החוקרים מסייע לשימור החומר האורגני.

גם אם לא ברור עדיין מהו מקורו של החומר האורגני, אם זה מהתפרצות געשית, או מפעילות חיידקית על המאדים לפני עידן ועידנים, אילו היו על פני המאדים חיים מיקרוביים, הם היו מוצאים מזון הדרוש להתפתחותם. "אנו יודעים שמיקרואורגניזמים על פני כדור הארץ אוכלים סוגים שונים של חומר אורגני. זהו מקור מזון חשוב עבורם", אומרת ג'ניפר איגינברוד ממככז החלל גודארד של נאסא במרילנד.

"למרות שאיננו יודעים מהו המקור של החומר האורגני, התוצאות הקבועות של המדידות אומרות לנו שיש עקבות של חומר אורגני על המאדים. זה לא אומר לנו שהיו שם פעם חיים, אבל זה אומר שכל מה שאורגניזם זקוק לו כדי לחיות במקום כזה, הכל היה על המאדים".

לעוד חדשות מהמאדים ומכוכבים אחרים - הצטרפו לערוץ הטלגרםהגלקטי שלנו

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר