"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

17 מטוסים ב-3 מלחמות: זה אלוף ההפלות של צה"ל

גיורא אבן-אפשטיין החל את שירותו כאיש חימוש, אך הצליח להתקבל לקורס טיס 7 שנים אחרי תחילת שחרורו • הגיוס המאוחר התברר כהצלחה אסטרונומית והוא זכה בעיטור המופת על פעילותו

,עודכן
גיורא אבן אפשטיין בעת שירותו, צילום: זיו קורן

9,000 שעות טיסה, 17 כלי טיס שהופלו בשלוש מלחמות:תכירו את אלוף ההפלות ההיסטורי שלחיל האווירמאז ומעולם –גיורא אבן-אפשטיין, שהפך לאגדה, למרות שהחל את שירותו הצבאי דווקא בתפקיד עורפי.

אפשטיין גדל בקיבוץ נגבה וצפה באימוני חיל האוויר באזור, קרא ספרים בנושא ושאף להיות טייס כבר בגיל קטן. את הטירונות עשה כשפרצה מלחמת קדש, ולאחר מכן שירת כאיש חימוש בחיל האוויר. האירוניה הגדולה שבסיפור היא שהוא לא התקבל פעמיים לקורס טיס – בפעם הראשונה הוא נדחה לאחר שעבר את המיונים מסיבה רפואית של "אי כשירות זמנית", וכך גם לאחר שניסה לערער על ההחלטה. לבסוף הוא החליט להתנדב לצנחנים, ביצע קורס מ"כים ושובץ כמדריך צניחה. ב-1959 הוא שוחרר והשתלב בעבודות חקלאיות בקיבוץ.

אפשטיין בסרבל טיסה // צילום: זיו קורן

שלוש שנים מאוחר יותר הוא חזר לשירות קבע ושירת כמדריך צניחה ואחראי על תחום הצניחה החופשית בצה"ל. במהלך הזמן בירר את סיבת הדחייה שלו מקורס טיס, והתברר כי זו נעשתה מלב מוגדל ודופק נמוך כתוצאה מפעילות ספורטיבית. הוא ערער שוב והתקבל לקורס, שבע שנים אחרי גיוסו.

איש החימוש שהפך לצנחן סיים את הקורס בהצטיינות ב-1963 ושובץ בטייסת המסוקים 124, אלא שהוא התנגד לשיבוץ וסירב לטוס בה. אפשטיין נשלח לריאיון אצל מפקד חיל האוויר דאז עזר וייצמן, לימים נשיא המדינה, וחזר שוב ושוב, עד שהקצין הורה לשבץ אותו כטייס קרב. ב-1964 הוא עבר לטייסת 113.

סימוני ההפלות. אפשטיין בתא הטייס // צילום: זיו קורן

את ההפלה הראשונה שלו הוא רשם ביום השני של מלחמת ששת הימים ובמלחמת התשה היה סגן מפקד טייסת ורשם ארבע הפלות. בפתח מלחמת יום כיפור שובץ אפשטיין, אז ראש מדור צילום ענף תקיפה במחלקת מבצעים, בהצבת חירום בטייסת 101, שם הבליח ועשה היסטוריה. במלחמה זו הוא הפיל 12 כלי טיס – שבעה מטוסים מסוג מיג 21, שני סוחוי 7, שני סוחוי 20 ומסוק מי-8. על הלחימה שלו זכה לעיטור המופת. חודשים ספורים אחרי המלחמה מונה למפקד טייסת 117, טייסת מיראז' 3, והמטוס שלו סומן ב-17 איקסים, סימן הפלת מטוס. ב-1977 הוא פרש מצה"ל והחל לעבוד כטייס באל על. בסך הכל צבר אפשטיין עד השחרור 9,000 שעות טיסה.

אפשטיין כיום // צילום: זיו קורן

בספר שכתב הוא מספר גם על ההחמצה הראשונה - שני מיגים מצריים הגיעו מסיני לתוך שטח ישראל. הוא רצה לתקוף אותם, אך כשביקש אישרו ממגדל הפיקוח הוא נענה בשלילה. לאחר שהמטוסים חזרו למצרים הוא שאל מדוע נאסר עליו לתקוף אותם והתברר כי מדובר היה בטעות. אפשטיין, שהרגיש החמצה גדולה, החליט שבפעם הבאה במקרה דומה של סכנה כזו של מטוסי אויב הוא יירה ויחסל אותם. ובכן, כנראה שזה הצליח לו וכך הפך לאלוף ההפלת של צה"ל.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר