"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

היסטוריה בהיסטוריה: בגרות עם חומר פתוח

משרד החינוך משיק את התכנית החדשה, שתתחיל לפעול בשנת הלימודים 2021 • בנט: "אנו זקוקים לנוער חוקר ומעמיק ולא רק משנן"

,עודכן
בחינות הבגרות בהיסטוריה יערכו עם חומר פתוח // צילום אילוסטרציה: יהושע יוסף

עושים היסטוריה:משרד החינוך התחיל במהלך במסגרתובחינות הבגרותיתקיימו עם חומר בחינה פתוח. בשלב הראשון המדיניות החדשה תחול על מקצוע ההיסטוריה בבתי הספר הממלכתיים בחטיבה העליונה, כלומר כל התלמידיםשייבחנו בבגרותבהיסטוריה ייעשו זאת עם ספר פתוח.

כיום במסגרת פיילוט נבחנים כ-50 בתי ספר בהיסטוריה עם ספר פתוח. כעת הוחלט שיש מקום להרחיב את התכנית לכלל תלמידי החטיבה העליונה והדבר ייעשה בהדרגה. שנת הלימודים הבאה (התשע"ט) תוקדש להשתלמויות והכשרת מורי ההיסטוריה, בשנת הלימודים תש"פ (2020) המורים יחלו ללמד בבתי הספר במתכונת החדשה ובשנת תשפ"א (2021) ייבחנו כל התלמידים עם ספר פתוח.

מדובר במהלך שמוביל שר החינוך נפתלי בנט. במשרד החינוך מציינים כי המהלך מהווה חלק ממדיניות של קידום למידה רלוונטית, מעמיקה ומשמעותית. לאור ההחלטה הוקם צוות מקצועי במזכירות הפדגוגית אשר יבדוק בחינה עם חומר פתוח בתחומי הדעת הנוספים כמו תנ"ך ספרות ועוד.

בנט: "הלימוד יהיה יותר מאתגר, אך זה שינוי הכרחי" // צילום: אורן בן חקון

במשרד החינוך מנסים שהתלמידים ירכשו את המיומנויות להתמודדות עם שאלות ברמת חשיבה גבוהה, שכוללות הבעת עמדה ועיסוק בשאלות ערכיות. במשרד החינוך החלו בהקמת חמש ועדות; ביניהן אחת שתבנה את בחינת הבגרות החדשה, אחת שתתאים את המבחן לאוכלוסיות מיוחדות, וגם כזו שתפקידה לגבש תכנית לחטיבות הביניים - על מנת להקנות לתלמידים את המיומנויות הנדרשות לבחינה עם חומר פתוח.

שר החינוך, נפתלי בנט, אמר על המהלך: "במאה ה-21 האדם נדרש ליצירתיות ולעומק כתנאי חיוני להצלחה. אנו זקוקים לנוער חוקר ומעמיק ולא רק משנן. הלימוד יהיה הרבה יותר מאתגר, אך זהו שינוי הכרחי. לכן, אנחנו יוצאים היום לדרך עם אחד ממהלכי הדגל של השנים הקרובות במערכת החינוך - המעבר משינון להעמקה. בשלב הראשון, נצא לדרך עם בחינת הבגרות בהיסטוריה ובמקביל נבחן את ההתאמה לכל שאר מקצועות הלימוד. אני רוצה שתלמידי ישראל יסיימו את הלימודים כשהם מצוידים בכלים וידע ולא רק בציונים. חומר פתוח במבחן יגדיל לאין-ערוך את אתגר הלמידה וישדרג את איכות התלמיד".

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר