"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מי יפקח על מזרקי האפיפן בבתי הספר?

משרדי החינוך והבריאות לא הגיעו להסכמה מי מהם אחראי על הימצאות במוסדות החינוך של מזרקים לילדים הסובלים מאלרגיות • היום: דיון בחוק בעניין בוועדת השרים

,עודכן
מזרקי אפיפן // צילום: רויטרס

האם גלגול אחריות ממשרד החינוך למשרד הבריאות יטרפד את חוק האפיפן ועלוללעלות בחיי ילדים?

היום אמורה ועדת השרים לענייני חקיקה לדון באישור החוק הקובע כי בכל מוסד חינוך יהיה מזרק אדרנלין אוטומטי (מזרק אפיפן). מדובר במזרק הדומה למזרק אטרופין, שמאפשר להזריק בקלות את החומר לילד החווה תגובה אלרגית חריפה בזמן שהוא שוהה בבית הספר.

זריקהכזו כבר הוכחה בעבר ככזו המונעת תגובה אלרגית שמתבטאת בחנק ואף במוות.

אלא שמשרד החינוך ומשרד הבריאות לא הגיעו להסכמה מי יהיה האחראי שיפקח על הימצאותם של מזרקים בתוקף בכל בית ספר.

במשרד הבריאות יכתבו הנחיות מקצועיות לשימוש במזרקים, אך לטענתם, אין להם מפקחים שיוכלו לבדוק את הימצאות המזרקים. במשרד הבריאות מציינים שכיום יש בבתי הספר מכשיר מורכב יותר, מכשיר החייאה אוטומטי (דפיברילטור), שגם עליו משרד הבריאות לא מפקח, וכך גם תיק עזרה ראשונה, שנמצא בבתי ספר ואין עליו פיקוח.

אודליה אלבו, יו"ר העמותה הישראלית לאלרגיות למזון

במשרד החינוך טוענים, לעומת זאת, כי נציג משרד הבריאות עורך ביקורת שנתית בנושאי תברואה, ברזיות והצללה בבתי הספר, ולפיכך המשרד מסוגל גם להיות אחראי למזרקי האפיפן. עוד נטען כי למפקחי משרד החינוך הכשרה פדגוגית ואין להם אפשרות לבדוק מכשירי בריאות; זאת אף שמדובר במזרק פשוט שניתן לשימוש בכל בית שיש בו ילד אלרגי, ושאין צורך בהכשרה מיוחדת לבדוק את התוקף שלו.

אודליה אלבו, יו"ר העמותה הישראלית לאלרגיות למזון, מזהירה שהוויכוח בין המשרדים יעלה בחיי אדם: "העמותה הישראלית לאלרגיות מזון קוראת לשר החינוך נפתלי בנט ולחברי ועדת השרים המכובדת לראות לנגד עיניהם את גודל האחריות על החיים הרבים שאפשר להציל.

"אנו קוראים לכם, חברי ועדת השרים לענייני חקיקה, להניח את המאבקים הפוליטיים והתקציביים, לקבל אחריות ולשמור על חייהם של הילדים האלרגיים, שהרי לא תוכלו לומר 'ידינו לא שפכו את הדם הזה'. לאפיפן יש מחיר, לחיים של הילדים שלנו - אין".

ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "אנו מברכים על החוק שביכולתו להציל חיים בכותלי בתי הספר. באשר לסוגיית הפיקוח, משרד החינוך מפקח על התכנים החינוכיים בבתי הספר ואינו מהווה גורם מקצוע לנושאים רפואיים".

ממשרד הבריאות נמסר: "משרד הבריאות רואה חשיבות רבה בשמירה על חיי הילדים האלרגיים, ולכן קיבלנו על עצמנו אחריות על יישום החוק. בפועל הגורם היחיד שיכול לוודא מדי שלושה חודשים כי המזרק בתוקף הוא אנשי הצוות בבתי הספר".

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר