תפקיד קולנועי ראשון בגיל 47

בגיל 47, אחרי שהתגורר בארה"ב במשך 16 שנה, קיבל אודי רצין תפקיד ראשי ראשון בסרט קולנוע ישראלי, ועוד לצידה של נועה קולר. הסרט, "בית בגליל" שביים אסף סבן, עולה בבתי הקולנוע הערב.

הסרט עוסק בזוג נשוי, גילי ויערה (רצין וקולר), שמערכת היחסים שלהם נקלעת למשבר על רקע החלטתם לעזוב את תל אביב ולעבור לצפון כדי לבנות את ביתם ביישוב קהילתי קטן על ראש הר בגליל. כשהם מבינים את גודל הפער בין הפנטזיה למציאות, היסודות שעליהם נבנתה הזוגיות שלהם הולכים ונסדקים.

"נסעתי לניו יורק בגיל 22, אחרי הצבא, וחייתי שם 16 שנה", מספר רצין, "בזמן שגרתי בניו יורק למדתי תיאטרון ועשיתי שם המון תיאטרון פרינג'. גם שיחקתי וגם הפקתי. בגיל 39 החלטתי לחזור לארץ. קיפלתי הכל וחזרתי לפה, כשאני לא מכיר אף אחד בתעשייה. התחלתי מאפס. הלכתי ללמוד תואר שני בקולנוע באוניברסיטת תל אביב והתחלתי להכיר את מה שקורה מבפנים. היו שנתיים קשות של התאקלמות, אבל לאט־לאט התחלתי לשחק ולביים בתיאטרון. לקחתי שיעורי משחק ואז הכרתי את אסף סבן".

וככה קיבלת את התפקיד? בלי אודישן?

"לא חושב שהיה לו זמן לאודישנים. אח של אסף בנה בית ביישוב הררית, שם צולם הסרט, והדחפורים כבר היו אמורים לעלות על השטח. הוא ראיין אותי, נפגשנו לקפה עם נועה קולר - ומשם נסענו לצלם. ביני לבין נועה הרגשתי כימיה מהשנייה הראשונה. היא שחקנית נפלאה אבל יש שחקנים נפלאים שהם אגוצנטרים, ונועה מסתכלת עליך בעיניים ומתקשרת. כולם שאלו אותי על הכימיה בינינו. אני לא יודע איך זה קרה, זה פשוט נוצר, וזו אחת הברכות של הסרט הזה".

צילומי הסרט ארכו זמן רב מהצפוי. "הצילומים נמשכו על פני יותר משנה בגלל קצב הבנייה של הבית במציאות", אומר רצין, "אדם, אחיו של אסף, בנה את הבית הפרטי שלו בקצב שלו - ואנחנו חיכינו לקצב הבנייה. אף אחד לא חשב שזה ייקח כל כך הרבה זמן. ידעתי שאני נכנס להרפתקה, אבל לא ידעתי כמה זמן זה ייקח. במקביל, בזמן הצילומים נועה נכנסה להיריון וגם זוגתי נכנסה להיריון. אסף שכתב את התסריט והוסיף היריון לדמות של נועה".

יש עוד תפקידים בדרך?

"הצטלמתי לעוד סרט מאז, סרט קצר בשם 'הכלב הראשון שלי' של מושון סלמונה, לצידה של עליזה רוזן. אני בין אודישנים עכשיו, מחפש את הדבר הבא. היה יכול להיות נפלא להשתלב בתיאטרון הרפרטוארי, אבל אני מרגיש שצריך להכיר אנשים מהתחום. זה מעין גן סגור שאני לא מכיר. אני שחקן בהכשרתי, אבל למדתי גם בימוי. ביימתי הצגות פרינג' וגם כמה סרטים קצרים, אבל נראה לי שאני יותר שחקן מבמאי".