היום (ג'), שבוע וחצי בלבד לאחר ניצחונה של נטע ברזילי בתחרות האירוויזיון בליסבון, הועלתה הודעה מפתיעה בחשבון הטוויטר הרשמי של התחרות, עליה חתום תומאס האנסס, יו"ר התחרות בכבודו ובעצמו, וזוהי לשונה: "מחכים לאירוויזיון 2019? גם אנחנו! אבל אל תזמינו טיסות עדיין. המתינו לעדכונים רשמיים היכן ומתי תתקיים התחרות". ההודעה המשונה הזו עלתה היום לקראת השעה ארבע אחר-הצהריים והפכה לשיחת היום אצל חובבי התחרות, שחלקם כבר הזמינו טיסות לישראל במאי בשנה הבאה.
גורמים בתאגיד השידור "כאן" מבהירים כי אין מה לחשוש: "אין בזה שום בעיה או דבר יוצא דופן. לא נקבעו תאריכים או עיר מארחת עדיין. רק לקראת אמצע אוגוסט מודיעים תמיד. זו הודעה מאוד תמימה". תגובה רשמית מטעמם לא נמסרה.
ההודעה המפתיעה של תומאס הנסס // צילום מסך
אכן, אחד הנושאים הבוערים, מאז זכייתה של ברזילי בליסבון, היא באיזו עיר ראוי יהיה לקיים את התחרות בשנת 2019. ראש עריית ירושלים ניר ברקת הצהיר כי לא תהיה בעיה לקיים את התחרות בבירה, סגן שר הבריאות יעקב ליצמן כבר קרא לשרים להתנגד לאפשרות של חילול שבת בירושלים – משימה בלתי אפשרית בשל לו''ז החזרות וההכנות המדוקדק והעמוס של התחרות, ועצומה לקיום האירוויזיון בתל אביב במקום בבירה אספה כבר אלפי חתימות וממשיכה לצבור תאוצה.
אך לא רק שיקולי דת וחילול שבת כרוכים בדילמה שמעסיקה רבים מזה שבועיים, כי אם גם אולם מתאים, תיירות, יחס לקהילה הגאה, אכלוס המשלחות וכמו תמיד בישראל – הרבה מאד פוליטיקה. מספר אנשי מפתח המקורבים לנושא מנועים מלדבר על כך, מסיבות מובנות. בכל זאת, שוחחנו עם אנשים שמכירים את תחרות האירוויזיון ואת כלליה מקרוב מאד ומבינים את ההשלכות של כל כיוון שיבחר, על מנת לבחון את הסוגיה הלא פשוטה באופן מעמיק ואובייקטיבי, ככל הניתן.
אירוויזיון בלי חילול שבת? פנטזיה לא מציאותית. יעקב ליצמן // צילום: לירון מולדובן
ברירת מחדל
"מיקום התחרות נובע מהרבה מאוד שיקולים וביניהם אולם מתאים", מציין אלון אמיר, מומחה אירוויזיון שליווה ישראלים רבים בתחרות, בהם חובי סטאר, שפט בתחרות במסגרות שונות ואף כתב את הספר "שלוש דקות של נצח", שעלילתו מתרחשת מאחורי הקלעים של התחרות.
אמיר לא מסתיר את העדפתו לקיים את התחרות בתל אביב החילונית, אך מציין שיקול קריטי שככל הנראה לא יאפשר זאת. "מכיוון שירושלים זו עיר שומרת שבת, אני חושב שהדבר ייצור כמה בעיות אצל המשלחות שיגיעו, כמו שקרה בשנת 1999. אך ככל שהייתי רוצה שהתחרות תיערך בתל אביב, אני לא משוכנע שיש לה אולם בגודל ראוי להציע, מה שמשאיר אותנו ,כברירת מחדל, עם ירושלים", מסר אמיר. על פי כללי התחרות, האירוויזיון במתכונתו הנוכחית חייב להתקיים באולם שיכול להכיל לפחות 10 אלף מקומות. "אני מקווה שהזכייה של נטע באירוויזיון תגרום לעיריית תל אביב לחשוב על הקמת אולם גדול וראוי בעתיד הקרוב, מפני שאני משוכנע שהזכייה הבאה באירוויזיון תקרה הרבה יותר מהר מבעוד עשרים שנה".
• מה זה "כפרה עליכם"?
• וונדר וומן גרסת המציאות
• המוזיקה של נטע שלא הכרתם
"דעותיי מאד חלוקות בנושא", אומר איציק פישלי, היו"ר הנוכחי של מועדון חובבי האירוויזיון בישראל, שנסע למספר תחרויות אירוויזיון בשנים האחרונות. "קשה לשים את הפוליטיקה בצד בכל מה שקשור לעיר המארחת. מצד אחד, יש חשיבות עליונה לקיום של אירוע בסדר גודל כזה בעיר הבירה, על כן מן הראוי שנארח דווקא בירושלים. מצד שני, מכיוון שחזרות, מופעי שופטים ואירועים נוספים מתקיימים במהלך השבת בלית ברירה, זה עשוי לגרור תגובות מאד שליליות מצד אנשים שהשבת חשובה להם".
פישלי מציע פתרון שמשלב בין שתי הערים ומנמק: "צריך לעשות שילוב מנצח של השניים - את המופעים עצמם לערוך בירושלים וכל השאר בתל אביב. אנחנו רוצים להראות לעולם שאנחנו מדינה ליברלית ומתקדמת וקיום כל האירועים בירושלים עלול להראות תמונה קצת אחרת". פישלי מציין כי הוא אופטימי בנוגע לפתרון שיתקבל על ידי המארגנים: "אני מאמין במדינה שלנו ובנוגעים בדבר שיעשו את המקסימום כדי לארח בצורה מופתית. אין לי ספק שהגורמים המארגנים באשר הם יידעו לשתף פעולה עם מועדון החובבים הרשמי בישראל כדי שהתוצר הסופי יהיה כזה שייתן חווית אירוויזיון מושלמת".
גם ערן סויסה, שליח "ישראל היום" לאירוויזיון מזה שנים, מציע לשלב בין שתי הערים כפשרה, אך טוען כי את כובד משקל אירוח התחרות צריכה לקבל העיר העברית הראשונה. "מבלי להוריד מחשיבותה של הבירה, האירוויזיון צריך להתקיים בתל-אביב. ברוחו והווייתו האירוע מתאים לתל-אביב. מתבקש שהתחרות שמזוהה עם הקהילה תתקיים במקום שהוא מרכז הקהילה, ולא במקום שבו חלק מהאוכלוסייה לא רוצה בה.גם מתבקש שמצעד הגאווה יוצמד לאירועי האירוויזיון, לחגיגה אחת גדולה וממושכת שתראה לעולם איזה יפים וליברלים אנחנו.
"בשם הסימבוליות וכדי לא להעלים את ירושלים מהמפה לגמרי, אפשר יהיה לחלק את הניקוד משם ולקשט את המשדר בצילומים של האתרים היפים בעיר, כי ממילא הרוב המוחלט צופה במשדר מהבית ולא מגיע לאירוע עצמו", מסכם סויסה.
"ברוחו והווייתו האירוע מתאים לתל אביב". כיכר רבין חוגגת את הזכייה של נטע // צילום: כפיר סיון
"האירוויזיון התקדם, כדאי שגם אנחנו"
"האירוויזיון שינה את פניו ללא היכר בעשרים השנים האחרונות. הוא התרחב ליותר מארבעים מדינות, וכבר לא מדובר באירוע 'זבנג וגמרנו' של ערב אחד, אלא במסיבה הכי גדולה באירופה", אומר דניאל דונקלמן, שליח אתר "כאן" באירוויזיון האחרון ויו"ר אגודת חובבי האירוויזיון לשעבר, שכבר לקח חלק במספר רב של תחרויות. "מדובר בפרויקט מטורף של שבועיים עמוסי חזרות, מופעים ומסיבות אין ספור. לכאורה נסתם הגולל – האולם המתאים בארץ לאירוח נמצא בירושלים, גם מספר חדרי המלון הגדול בארץ נמצא שם והרגשות הלאומיים לוטשים עיניים לבירה. אבל ירושלים אינה פרקטית", חורץ דונקלמן.
"ירושלים היא אמנם הבירה הלאומית וההיסטורית, אך תל אביב היא הבירה התרבותית והכלכלית של ישראל. הפסטיבל שמושך אליו כ-25 אלף איש מדי שנה מכל העולם, דורשת לא רק אולם מארח, אלא תשתיות נוספות, שירושלים פשוט לא יכולה לספק באופן ראוי.
"לא חייבים לדבוק בבירה", קובע דונקלמן. "גרמניה ושוודיה בעשור האחרון ערכו תחרויות במאלמו ודיסלדורף, ואפילו האירוויזיון של 1998 בו זכינו עם 'דיווה' לא נערך בלונדון, אלא בברמינגהם. עבור רבבות התיירים, המשלחות והעיתונאים אשר יגיעו, יעמדו מלונות ודירות באיכות טובה, תחבורה ציבורית פחות מסורבלת וכמובן - אווירה יותר חופשית ומשוחררת שתתאים לאווירת המסיבה הגדולה ביבשת, בניגוד לאווירה המורכבת והמתוחה הקיימת בירושלים באופן תמידי".
גם בנודע לסוגיית גודל האולם, לדונקלמן פתרונות אפשריים: "ההיכל ביד אליהו או בהאנגרים של מרכז הירידים יכולים להפוך לאולפן טלוויזיה ארעי הדרוש לאירוע הגרנדיוזי הזה. לצד שתי האפשרויות הללו ניתן להקים מרכז עיתונאים ברמה גבוהה לסיקור התחרות. אחרי חגיגות האירוויזיון בחודשיים האחרונים, כיכר רבין קלאסית למיקום ה-EUROVILLAGE - כפר האירוויזיון המאפשר לעשרות אלפי ישראלים ותיירים לספוג אווירת אירוויזיון ולצפות על מסכי ענק במופעים. המועדונים בפלורנטין ונמל תל אביב מושלמים לארח בהם את ה-EUROCLUB וה-EUROCAFE עבור מסיבות המשלחות והחובבים בעיר ללא הפסקה".
כמו סויסה, גם דונקלמן מציע לחבר בין אירועי האירוויזיון לאירוע תיירותי אדיר נוסף, הלא הוא מצעד הגאווה התל אביבי. "עבור חברי הקהילה הגאה שמרכיבה חלק גדול מחובבי התחרות שיגיעו לארץ, תל אביב היא כבר אבן שואבת. זו תהיה אפשרות מצוינת עבורם לעשות גשר לשבוע הגאווה, שאולי יוקדם לשבוע שאחרי האירוויזיון. ולא רק עבורם - רגע לפני הקיץ, אירוויזיון על חופי תל אביב ימשוך הרבה יותר תיירים, למען מיקסום הפוטנציאל האדיר שבקיום האירוע הזה בארץ.
"בואו נביא את זה לתל אביב", מסכם דונקלמן, "האירוויזיון התקדם, וכדאי שגם אנחנו".
אם זכינו בברמינגהם ולא בלונדון, למה שלא נחגוג בתל אביב ולא בירושלים? דנה אינטרנשיונל // צילום: קוקו
גוד איבנינג נתניה
ההצעות המקוריות ביותר בנוגע למיקום הראוי לקיום התחרות מגיעות מכיוונו של אודי בצלאל, מי שהיה ראש המשלחת הישראלית לאירוויזיון בשנת 2014 ועוד קודם לכן תפקד כסגן ראש המשלחת וגם ביים את הסרט "הנער ונעלי הזהב" שתיעד את מסעו של נדב גדג' באירוויזיון 2015.
בצלאל מציין שכבר כשליווה את מיי פיינגולד לקופנהגן, נאלץ לחשוב על מיקום אופטימלי לקיום האירוויזיון בארץ, בעקבות שתי פגישות חשאיות עם בכירי הארגון, שביקשו לוודא כי ישראל תהיה מסוגלת לעמוד במשימה, במידה שתזכה, בעקבות מיקום גבוה של הזמרת בטבלת ההימורים באותה שנה.
"כבר אז לא יכולתי שלא לחשוב על מקום ראוי לקיום התחרות בישראל. הלב, ללא כל צל של ספק, אמר ירושלים, אבל איגוד השידור האירופאי הוא כמו סניף קטן של האו"ם וידעתי שהוא יכנע ללחץ של מדינות מסוימות שלא יסכימו להגיע לי-ם". כדוגמה ניצחת מזכיר בצלאל שבשידור מליסבון נכנע האיגוד לאותן מדינות, ולא זכינו לשמוע "ערב טוב ירושלים" בזמן חשיפת ההצבעה. "תוסיפו לזה חרדים מבעירים צמיגים ועימותים בעיר העתיקה וקיבלתם אירוויזיון מסוקר מאוד ולא מהסיבות הנכונות".
אך גם הבחירה בתל אביב לא מובנת מאליה. "נכון, זו העיר שיש בה הכל", אומר בצלאל, "אבל אם התושבים מתלוננים שסוגרים להם את העיר למרתון לילה, אירוויזיון בתל אביב אומר שהעיר תהיה סגורה שבועיים. 43 משלחות, שיוצאות מדי יום באוטובוסים ומכוניות לחזרות, טיולים והופעות, זה אומר פקקים – והרבה".
וכך מגיע בצלאל לפתרון מקורי מאד לסוגיה. "לפני ששמה של מרים פיירברג נקשר בשחיתויות, לכאורה, דמיינתי את העיר נתניה מארחת את האירוויזיון", אומר בצלאל ומפרט את היתרונות שבבחירה זו: "זו עיר שיש בה הכל - ים, אוכל טוב, רכבת ובתי מלון. היא קרובה לתל אביב ולהרצליה שגם שם אפשר לישון, ואפילו יש בה אצטדיון יפה וחדש, שאמנם לא מכיל 30 אלף מושבים, אבל גם 'מאלמה ארנה' השוודי שאירח את אירוויזיון 2013, הכיל 15 אלף מושבים בלבד, מה שאילץ את המשלחות להידחק בגרין רום בחדר צדדי. החיסרון הוא שנתניה היא עיר נטולת אטרקציות יחסית לתל אביב או ירושלים, אך המזל של מדינת ישראל הוא שהכל קרוב".
מה רע בנתניה? אצטדיון נתניה // צילום: רן אליהו
הכל קרוב, אך בצלאל מרחיק עד לפתרון המקורי והדרומי ביותר שאפשר להעלות על הדעת בנוגע לסוגיה המורכבת: "אם אנחנו רוצים לייצר אירוויזיון בלתי נשכח, כזה שאירופה לא ראתה מעולם, זה צריך לקרות באילת", הוא מציע. "אמנם אין שם אצטדיון, אבל אזרבאייג׳אן בנתה את הארנה המארחת בבאקו בתוך פחות משנה, ודנמרק הפכה מספנה לארנה מטורפת פרק זמן קצר".
בצלאל מוסיף להצעתו גם את ההשלכות העתידיות לקיום אירוע בסדר גודל שכזה בעיר הדרומית. "אם ישימו את הבירוקרטיה בצד והמשרד לפיתוח הנגב והגליל יחד עם משרד התרבות יאחדו כוחות למען הפריפריה שהם טוענים לחשיבותה ודואגים כביכול לפיתוחה, אזי אילת תקבל חשיפה שהיא יכולה רק לחלום עליה. מדובר על אכלוס של למעלה מעשרים מלונות ועשרות טיסות לואוקוסט מאירופה. אילת גובלת בסיני ועקבה, היא סמל לשלום ושמירה על גבולות עם השכנים, היא קטנה וקל להתנייד בה ואין בה מע"מ. תוסיפו לזה שמאי זה בול החודש להיות שם, מבחינת מזג אוויר, ויש לנו מקום אירוח אולטימטיבי.
"אם מישהו בלשכת התיירות של אילת יחכים להציב את אבן הפינה לארנה אילתית מחר בבוקר, ישראל תזכה לארח את האירוויזיון עם התפאורה הכי יפה שיש. החיסרון היחידי הוא שאילת מרוחקת יחסית", אומר בצלאל, אך מסיים באמירה אופטימית: "אני מקווה לטובת כולנו שנראה פעם אחת ולמען המדינה היפה שלנו שקיבלה מתנה מטריפה לשנתה ה-70, פוליטיקאים ששמים בצד את האגו ונותנים זריקת אנרגיה לפריפריה האקזוטית של אילת. זה יכול להיות לוהט".
התפאורה הכי יפה שיש בעיר התיירות של ישראל. אילת // צילום: עמי שומן
• ז'ילברטו ז'יל ביטל הופעתו בישראל
• סוגר מעגל: אדם חוזר עם שיר חדש
את הסטורי שלנו כבר בדקתם היום? הצטרפו כאן לאינסטגרם של ישראל היום
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו