המזרחן ברנרד לואיס הלך לעולמו

ברנרד לואיס, מי שנחשב עבור רבים כגדולהמזרחניםוכמי שטבע עוד בשנת 1990 את המונח "התנגשות הציוויליזציות" כדי לתאר את היחסים בין המערב לעולם המוסלמי, הלך לעולמו ביום שבת בארה"ב והוא בן 101.

לואיס, אמריקני-בריטי, נולד למשפחה יהודית ממעמד הביניים בלונדון בשנת 1916, בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה. כבר בצעירותו החל להתעניין בהיסטוריה ובשפות וכשהיה בשנות ה-20 לחייו כבר היה לו דוקטורט בתחום.

בשל הידע הרב שלו, הועבר במהלך מלחמת העולם השנייה מחיל השריון הבריטי לחיל המודיעין.

בשנת 1974, עבר לאוניברסיטת פרינסטון בארה"ב ועם הזמן היה לאחד הפרופסורים המוכרים ביותר בתחום. תחת פרי עטו נכתבו עשרות ספרים ומאות מאמרים על המזרח התיכון ועל ההיסטוריה של האסלאם. בשל מומחיותו – שכללה גם הבנה של מספר שפות – מקבלי החלטות אמריקנים לא פעם ביקשו לשמוע את דעתו בעניינים השונים בתחום החוץ. בין היתר הבית הלבן נועץ בו לאחר אירועי ה-11 בספטמבר ולקראת הפלישה לעיראק בשנת 2003. הוא גם היה מקורב לדרגי קבלת ההחלטות בישראל במשך זמן רב.

קרבתו זו למעצבי מדיניות חוץ במערב, כמו גם היותו ניצי בענייני מדיניות חוץ ופרו ישראלי, גררה ביקורת כלפיו מצד חוגים שונים במזרח התיכון, אך לצד זאת, התחזיות שלו והניתוחים הזהירים שלו, הן לגבי העימות עם המערב והן לגבי התמורות בעולם הערבי, זיכו לו יוקרה רבה. בין העצות הזכורות שנתן עבור קובעי המדיניות לגבי המזרח התיכון: "או שתהיו קשוחים, או שתצאו".

בין הספרים הידועים שלו היו "הערבים בהיסטוריה", "משבר האסלאם", ו"מה השתבש", שנכתב לפני מתקפת הטרור של ה-11 בספטמבר אך פורסם אחריה.

ב-2011, על רקע ההתפתחויות הידועות כ"אביב הערבי", העניק ל"ישראל היום" ראיון שבו אמר כי הדמוקרטיה הישראלית היא בין הגורמים המשפיעים על התהפוכות בעולם הערבי. "אני חושב שישראל אכן מהווה דוגמה לדמוקרטיה והיא משפיעה בעקיפין על העולם הערבי בכיוון זה. אני יודע שהם צופים מרותקים בטלוויזיה הישראלית. הם רואים אנשים מתווכחים. אני זוכר פעם שצפיתי יחד עם חברים ירדנים ואחד מהם אמר שזה 'תענוג לראות את האנשים החשובים והמפורסמים האלה דופקים על השולחן וצווחים אחד על השני; הלוואי עלינו‭.'‬ זאת חוויה מקורית עבורם. הדברים הללו מחלחלים‭."‬ לגבי הפלשתינים אמר בראיון: "הסכסוך הערבי-ישראלי יכול להיות אחד משני דברים: סכסוך על קיומה של ישראל או סכסוך על גודלה. אם מדובר בסכסוך על הקיום ברור שאין להתפשר ואין אפשרות למו"מ משמעותי. או שאתה קיים או שלא. כל עוד זאת הסוגיה - מו"מ אינו אפשרי וזו ללא ספק העמדה הרווחת בשיח הציבורי בערבית במדינות ערב".

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!