החתונה המלכותית: אגדת דיסני בעידן הנאורות

לא ברור איך בסוף העשור השני של המאה ה-21, חתונה מלכותית מעוררת עניין כה רב בכל רחבי העולם? מציאות בה תחנות טלוויזיה במדינות בהן מעולם לא הייתה מונרכיה – ישראל למשל, מעבירותאירוע כזה בשידור חי?מציאות בה אנשים המעבירים את זמנם בהשמעת ביקורת חריפה על כל מה שעולה ממנו ריח של ערכים שמרניים ולאומיים נמסים למראה נסיך במדים ובחירת ליבובשמלת כלולות, שמחירה יכול היה להזין המוני רעביםבמדינות מתפתחות? האם האנושות אכן צועדת קדימה, כפי שהיא מספרת לעצמה בגאווה, או שמא היא תקועה במקום? ואולי, חמור מכך, אנחנו נסוגים אחורה?

היו תקופות בהן מלכים ונסיכים סמלו כוח, עוצמה וסמכות. לכן, הם היו דמויות מוערצות (או שנואות) בעיני נתיניהם. אך, מה הם מלכים ונסיכים כיום - בעידן בו נלקחו מהם כוחות וסמכויות, והם נותרו רק עם הסמליות, שמונעת מהם גם לבטא את דעותיהם, ונותרו בובות-אדם בתסריט אגדתי מנותק למדי מהמציאות היומיומית של כולנו? בתי מלוכה אירופיים אחרים גילו ממזמן, שאם הם רוצים לשמר את הפופולריות שלהם בעיני נתיניהם, עליהם להתערב בעם באמצעות צירוף אנשים כמוכם וכמוני, חסרי כל שיוך אריסטוקרטי, למשפחותיהם באמצעות חתונות מתוקשרות. בית המלוכה הבריטי, השמרן מכל בתי המלוכה, גילה גם הוא את הפטנט הזה - באיחור רב, ובחתונת הארי ומייגן יצר סנסציה אמתית כשאפשר לנסיך לבוא בברית הנישואים עם שחקנית אמריקנית גרושה, חצי אפרו-אמריקנית מצד אמה. וכך, באופן פרדוקסלי, התחזקה בקרב רבים מאתנו תחושת ההזדהות עם המלוכה, שכן עקרונית כל אחד ואחת מאתנו יכולים לפתע פתאום להינשא לנסיך או נסיכה. ואז, מה? חיי הוד והדר יקרים ומשמימים, מלאי הופעות פומביות וחסרי כל פרטיות על חשבון משלם המסים? לחוסר התכלית הזה אנחנו סוגדים?

חתונה שנושאת על גבה מסרים מדיניים

ועדיין, אין להמעיט בחשיבות צירופה של אישה ממוצא אפרו-אמריקני למועדון הלבן הסגור כמעט הרמטית של בתי המלוכה האירופיים. זהו צעד מהפכני לא פחות מבחירתו של ברק אובמה בשעתו לנשיאות ארה״ב. במידה רבה, יש במהלך הזה ממד היסטורי חשוב מאוד, שמעניק למאות מיליונים ברחבי העולם תחושה של צדק היסטורי, הכרה וגאווה. זו הסיבה היחידה, שחתונה הנקשרת למוסד - שהיה צריך כבר להיעלם מהעולם, אמורה לעורר בנו עניין והתרגשות כלשהם. מאידך, חשוב להכניס דברים להקשרם: ספק רב, אם בית המלוכה הבריטי היה מאפשר את מימוש אהבתו של הנסיך הארי למייגן מרקל לולא נשאה החתונה הזו שני מסרים נוספים לעולם:כשנה לפני מימושו של ה״ברקזיט״, עזיבת הממלכה המאוחדת את האיחוד האירופי - החלטה שנתפסה כביטוי לבדלנות ולאומנות, מציגה בריטניה בפני העולם חזות של פתיחות ורב-תרבותיות, שנועדה לחזק את הקשרים עם הקולוניות לשעבר, חברות ״חבר העמים״, שאמורות לסייע לבריטניה לשמר את עוצמתה הכלכלית.

הממשל שומר על קשר, הבריטים סולדים. טראמפ ומיי // צילום: אי.פי.איי

המסר השני, מיועד לקולוניה לשעבר מעבר לאוקיינוס האטלנטי - ארה״ב. ביום שבו נקשר מחדש בחתונה כה ססגונית גורלן של בריטניה וארה״ב, ניתן היה לראות בין המוזמנים הנבחרים את נשיא ארה״ב. אך דונלד טראמפ - שביקר כבר כמה פעמים באירופה, לא רק שלא הוזמן לחתונה, הוא אינו מגיע לביקור בבריטניה מחששלהפגנות המוניות זועמות נגדו. ממשלת בריטניה מקפידה על יחסי ברית הדוקים למדי עם וושינגטון, אך העם הבריטי, המחזיק מעצמו - על דעת עצמו, ערכאה מוסרית עולמית, סולד עמוקות מטראמפ ומגישתו העניינית והמציאותית בשמם של עקרונות ואידאות ״מערביים״, שהוכיחו את עצמם ככישלון מוחלט. מייגן מרקל היא בעיני הבריטים, ורבים אחרים במערב, ה״אנטי דונלד טראמפ״: אמריקה היפה, הליברלית, שוחרת השלום, הקדמה והאהבה. והנה לכם, מדוע אגדת וולט דיסני ששודרה לבתיכם מוינדזור ביום שבת שבתה לבבות כה רבים. כי בסופו של דבר, רוב האנושות מעדיפה לדמיין לעצמה אגדות מאשר להתמודד עם המציאות. אוסקר ויילד קבע: ״רובנו חיים במדמנה, אך כמה מאתנו מסתכלים לעבר הכוכבים״. בדיעבד, רובנו חיים במציאות לא פשוטה, אך רובנו מעדיפים להסתכל על מלכים ונסיכים.