"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

נתגלתה קללה יהודית על לוח מהמאה ה-5

מסתבר שהיינו אוהדי ספורט הרבה לפני משחקים של בית"ר - לוח עתיק מהמאה החמישית לספירה המכיל קללה בארמית ומתייחס לאתון של בלעם, נתגלה בהיפודרום (מגרש מירוצי סוסים) באנטיוכיה ופוענח על ידי חוקרים מאוניברסיטת תל אביב

,עודכן
קללות, מאגיה שחורה ומירוצי סוסים. הלוח עם הקללה היהודית // צילום: פאולה ארטל-איזברנד באדיבות אלכסנדר הולמן

"כך ישקעו אלה הסוסים", "אתה, המלאך שניצב לפני אתונו של בלעם, התייצב לפני..."– שני משפטים אלה מתוך קללה שנכתבה בארמית בכתב יד עבר על קמע במאה ה-5 או ה-6 לספירה פוענחו באחרונה על ידי צוות חוקרים מאוניברסיטת תל אביב. התגלית תיחשף היום (חמישי) במסגרת מרתון הרצאות קצרות בסגנון TED שיתקיים באוניברסיטת תל אביב ויציג את מיטב המחקרים של הדוקטורנטים המצטיינים בבית הספר למדעי היהדות.

לתגלית אחראיות רבקה אליצור-ליימן, דוקטורנטית מבית הספר למדעי היהדות ולארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב, וד"ר מרגרטה פולמר מאוניברסיטת ליידן שבהולנד לוחית הקללה היהודית הוטמנה מתחת להיפודרום בעיר אנטיוכיה (כיום בחלקה הדרומי של טורקיה), במטרה להכשיל את סוסי הקבוצה המתחרה. הלוחית עושה שימוש מאגי בסיפור המקראי על אתונו של בלעם.

"נושא הדוקטורט שלי הוא קמעות יהודיים מהתקופה הביזנטית", מסבירה אליצור-ליימן. "רוב הקמעות הללו נועדו להגן על בעליהם מפני פגעים שונים –מפני עין הרע, לגרש שדים ואפילו להבטיח ניצחון משפטי בערכאה. בכל העולם היווני, הרומי והביזנטי, וגם פה בארץ ישראל, קמעות המגן היו בעצם לוחית דקה מזהב, מכסף או מנחושת, שעליה חרטו את הלחש. לאחר החריטה גלגלו את הלוחית, הניחו אותה בנרתיק קטן וענדו אותה על הגוף".

לדבריה, היה גם סוג אחר של לוחיות כאלה – לוחיות שהכילו קללות. היוונים והרומים היו מכינים את הקללות מעופרת, שנחשבה בעיניהם לחומר אפקטיבי לקללה. "הקללות שימשו למגוון מטרות", אומרת אליצור-ליימן, "כמו קללות שהוטלו על אויבים או קללות התאהבות. כן, גם לחשי אהבה נחשבו לקללות, כי הם היו אלימים באופיים. למשל, נהגו לקלל אישה שלא תוכל לאכול או לשתות דבר עד שתתאהב בזה שכתב את הקללה".

הכל בגלל מסמר

מבין לוחיות הקללה, סוג נפוץ היה קללות למרוצי מרכבות, שהיו ענף ספורט פופולרי מאוד בתקופה הביזנטית. "בדומה לכדורגל בימינו, המונים העריצו קבוצות שונות של כלי רכב וסוסים. הם הימרו על ביצועיהם ואפילו נעזרו במאגיה 'שחורה' כדי להשפיע על תוצאות המירוץ. בין היתר, האוהדים היו כותבים לוחיות קללה נגד הרכבים והסוסים של הקבוצה המתחרה, ומטמינים אותן מתחת לרצפת ההיפודרום – כך שהקללה תפעל כשהסוס יעבור מעליה".

עד היום, נמצאו קללות כאלו רק ביוונית או בלטינית, ולא הייתה כל הוכחה לכך שאוהדים יהודים קיללו סוסים. אמנם בספר הכשפים היהודי העתיק, "ספר הרזים", מופיע מתכון מאגי להמרצת סוסים, אבל לא הייתה כל הוכחה על שימוש שנעשה בקללה כזו. כעת, אליצור-ליימן פענחה לראשונה לוחית קללה יהודית מהמאה החמישית או השישית לספירה שנמצאה בהיפודרום של אנטיוכיה.

"החפירות הארכיאולוגיות בהיפודרום באנטיוכיה בוצעו כבר בשנות ה-30 של המאה ה-20, ואכן מצאו שם מיני קללות למרוצי סוסים ביוונית. אולם לוחית אחת שהתגלתה נותרה סגורה, בגלל שהיה תקוע בה מסמר. ככלל, מסמרים שננעצו בלוחיות אמורים היו להעצים את כוחו המאגי של החפץ, ואת השפעת הלחש. וכך הלוחית הוצגה במוזיאון האוניברסיטה של פרינסטון כדוגמא ללוחית קללה ממוסמרת. לפני כמה שנים החליטו אוצרי המוזיאון לשלוף את המסמר ולקרוא את הלוחית. להפתעתם, שפת הלחש הייתה ארמית".

משם התגלגל החפץ לידי רבקה אליצור-ליימן מאוניברסיטת תל אביב וד"ר מרגרטה פולמר מאוניברסיטת ליידן, שהצליחו לפענח את תוכנו.

בתמונה: לוחית הקללה לאחת פתיחתה. באדום מסומנות המלים "סוסתה" (סוס או סוסה) וכן "בנט","בניטה") סיעת הכחולים).

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר