"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

האם המפתח לריפוי מחלות נמצא בכרישים?

אצל כרישים, גמלים ולאמות זוהו נוגדנים זעירים שלא קיימים אצל בני אדם ובעלי יכולות יוצאות דופן ללוחמה בווירוסים, כולל מעבר של מחסום הדם-מוח ולוחמה בווירוסים בתוך התא עצמו

,עודכן
תקיפת כריש בחופי מצרים: תיירת נהרגה, צילום: AP

האם התרופה הבאה למחלות קשות של בני אדם טמונה בדמם של כרישים וגמלים? מחקרים שנעשים מאז שנות ה-90 על דמם של כרישים, גמלים ולאמות ועוד מספר קרובי משפחה ימיים של הכרישים מצאו בכולם נוגדנים קטנים מהרגיל, זעיר-נוגדנים, בתרגום חופשי. מדובר במולקולות קטנות במיוחד שלא בנויות במבנה מרובע של 2 חלבונים גדולים ושניים קטנים כמו בנוגדנים אנושיים, אלא במולקולות שבנויות רק משני חלבונים.

בתחילה לא היה ברור התפקוד של קטעי החלבון הללו, האלו ומדוע הם התפתחו בנפרד ובאופן עצמאי בקרב מינים שונים ורחוקים זה מזה בטבע. אולם כיום מעריכים כי מדובר בסמנים שמסוגלים להתמודד עם מחלות ועם וירוסים במקומות בתוך הגוף שנוגדן גדול לא יכול להיכנס אליהם. מעבר לכך הנוגדנים הקטנים האלו יכולים להיכנס אל תוך התא ולטפל בתוכו בחומרים מזיקים או בפסולת וככל הנראה הם גם יכולים לעבור את מערכת מחסום הדם-מוח המגנה על המוח ובכך לטפל במחלות הקשורות למוח עצמו, שבדרך כלל יש קושי טיפולי בהן בגלל המחסום שמונע מחומרים זרים להיכנס אל המוח.

כך למשל הצליחו חוקרים לסלק מזבובי פירות חלבון החשוב לאינטליגנציה שלהם על ידי הזעיר נוגדנים ואכן הזבובים הפכו ל-"טיפשים" יותר. עוד התברר כי הזעיר נוגדנים מסייעים בהפעלת תרופות כמו מורפיום, אחרי טיפולים מצילי חיים. במילים אחרות הננו נוגדנים הכניסו את המורפיום בצורה יעילה ועמוקה מאד אל תוך הרקמה הפגועה עצמה והצליחו לשכך את הכאב באופן משמעותי הרבה יותר.

העתיד, במייל שלכם

הירשמו עכשיו לניוזלטר טכנולוגיה, מדע וסביבה של היום

בעקבות ההבנה הזו החלו אכן חוקרים ברחבי העולם ל-"זקק" את זעיר הנוגדניםואף להנדס אותם גנטית כדי שאלו יזהו ויסמנו מחלות אנושיות חמקמקות ואף יטפלו בהן.

השאיפה המרכזית היא לטפל על ידי זעיר הנוגדנים בסוגים שונים של סרטן, בדלקת מפרקים שגרונית, פסוריאזיס וזאבת וכן 30 סוגי מחלות נוספים שכיום לרפואה אין תרופה מיוחדת להן.

מעבר לכך, הרעיון להשתמש במולקולות זעירות כל כך בתוך גוף האדם פותחת לראשונה פתח ממשי להנדס סוגים חדשים של תרופות נגד וירוסים שונים, שאנטיביוטיקה לא יכולה לטפל בהם. לאור זאת נעשה מאמץ גדול ללמוד לייצר מחוץ לבעלי החיים את הזעיר נוגדנים.

ברם, בעולם המחקר ישנם ספקות האם באמת בעתיד ניתן יהיה להישען בעיקר רק על טיפול מהסוג הזה ולא על תרופות הבנויות ממולקולות גדולות יותר, וזאת בגלל הקלות שבה הזעיר נוגדנים יוצאים מהגוף. היציאה המהירה שלהם מלמדת כי יתכן והם לא יספיקו לסיים את הטיפול לו הם תוכנתו לפני ההיעלמות שלהם. כך או כך מדובר בעולם מחקרי חדש בתחום התרופות שיש הרואים בו פתח משמעותי להתמודדות עם מחלות מסוגים שונים שעד כה הטיפולים הרגילים לא מצליחים לרפא היטב.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר