היממה החולפת עברה על הטלוויזיה הישראלית באסקפיזם מוחלט בזכות הזכייה באירוויזיון. מהדורות האקטואליה התעסקו בעיקר בנטע ברזילי, ובמקביל בעניינים קצת יותר מורכבים.
אבל אז הגיע הפריים טיים של קשת, הזכיינית המובילה בישראל עדיין ולמרות הרייטינג המטורף של האירוויזיון ו'"האח הגדול", והצניחה אותנו לקרקע עם "בשבילה גיבורים עפים". אחרי שחייכנו כל היום ושרנו לעצמנו את ,"Toy"הגיעה השעה פלוס של אפס חיוכים והרבה עצב. יש גבול כמה אפשר לחגוג פה חבר'ה.
לכאורה, אנחנו אמורים לעודד סדרות שכאלה בטלוויזיה שלנו. כשהאופוזיציה היא "האח הגדול", למעשה מדובר בסוג של מצווה טלוויזיונית, חסד עם הצופה האינטליגנטי. אבל כבר מן הרגע הראשון, כשאנו מקבלים שוטים של שדות קרב עם חיילים "שלנו", חלקם מקפחים את חייהם בשטח בסצנות לא קלות לעיכול. זה לא שהמציאות הישראלית כל כך רחוקה ממה שרואים בסדרה, הרי במהדורת החדשות קיבלנו לצערנו תזכורת למקום שאנחנו חיים בו כשאנחנו לא עסוקים בקפיצה למזרקות.
הסדרה, המבוססת על ספרו של אמיר גוטפרוינד ז"ל, מספרת את סיפורם של ארבעה חברים ששירתו יחד בחטיבת גולני וניתקו מאז את הקשר בשל אירוע טראומטי בעברם, שיוצאים לקולומביה בחיפוש אחר יעלי (נינט טייב), שהיתה אהובתו של אחד החברים (אביב) והוכרזה מתה לפני עשר שנים בעת שהיתה בטיול בדרום אמריקה. כל אחד מהחברים מביא עמו כמובן זווית אחרת של החברה הישראלית. אביב (תומר קאפון) הלום הקרב, דותן הידוע בכינויו "הימלר" (מיכאל אלוני) הוא העשיר הדורסני, דובי הדתי (נדב נייטס) ו"בנדה" (משה אשכנזי) שחתך לדרום אמריקה.
עושה חסד עם הצופה האינטליגנטי. "בשבילה גיבורים עפים" // צילום מסך
הסדרה עשויה היטב ומוכיחה שוב שישראל היא שחקנית צמרת בכל הקשור למסך הקטן. הסדרה זכתה בפרס הסדרה הטובה ביותר בפסטיבל קאן, ואפשר להבין זאת. עבור מי שלא מתגורר כאן, מדובר בטלוויזיה מצוינת שאינה קשורה להוויה היומיומית המקומית. כמו שאנחנו, הישראלים, נהנים לצפות ב"נרקוס" הרבה יותר מאשר הקולומביאנים, לדוגמה - זה לא שלנו, אלו הן צרות של אחרים.
בהרבה מאוד סצנות אמינות ומשויפות כמו שצריך, הרגשתי תחושת באסה אמיתית לנוכח האותנטיות המצמררת של כל הקאסט. עם זאת, כשמסתכלים גם על ההייפ שירד בעונה השנייה של "פאודה", קיימת תחושה שאולי הקהל הישראלי מתקשה בחלקו הגדול עם הסדרות הללו, שעבור חלקים רחבים ממנו זו המציאות היומיומית. טלוויזיה היא המקום הזה ביום שעבור כולנו מאפשר לנקר ולחמוק לרגע מהטרדות, והיצירה הבאמת טובה שלפנינו היא מטרידה באופייה וצובטת במקומות שפגשנו בחודש האחרון, בחפיפה שבין הזיכרון לעצמאות.
זהו המלכוד שבו נמצאת קשת. מצד אחד הביקורת העצומה שהיא סופגת לאורך השנים על חלקה בהתדרדרות הטלוויזיה הישראלית, ומצד שני גם כאשר היא מספקת טלוויזיה מצוינת באים אליה בביקורת. אבל דבר אחד צריך להיות ברור גם למבקר הציני ביותר: ההצלחה הבינלאומית של הסדרה הזו מעוררת הערכה לא פחות מההצלחה של נטע ברזילי, לדוגמה. כבוד גדול לתעשייה, כבוד גדול לכל העוסקים במלאכה וטוב שהגענו לימים שאלו הדברים שיש בטלוויזיה. בימים של קושי אמיתי על המסך הקטן, איכות לא חייבת להיות מילה גסה.
"בשבילה גיבורים עפים", קשת 21:00 ,12
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו