כניעה: לארה"ב או לאזרחים

מי שאמור לכעוס על נשיא ארה"ב לשעבר, ברק אובאמה, הם בעיקר 80 מיליון אזרחים איראנים. למעשה, אובאמה גנב סוסים עם השלטון האיראני, כדי להשיג מעט שקט מעל פני המים.

הוא זה שאפשר לאיראנים לפזר 150 מיליארד דולר להפרחת הטרור, מבלי לחשוב בכלל על האזרחים. פעם, בעבר הרחוק, איראן היתה משמעותית יותר במגרש העולמי - הנפט היה המקור המרכזי לייצור אנרגיה ומחירו היה גבוה.

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!

מאז הכלכלה האיראנית התנוונה לחלוטין והתוצר שלה מתקרב בצעדי ענק לתוצר של ישראל, אלא שהאוכלוסייה שמייצרת את התוצר הזה בישראל מהווה כ־10% מהאוכלוסייה שם. ומכיוון שהתוצר שלה כל כך זעום ביחס לאוכלוסייתה - כ־412 מיליארד דולר - גם היקפי המסחר שלה עם העולם נמוכים מאוד.

היקף המסחר של האיחוד האירופי עם ישראל גבוה פי שישה ויותר מהיקף הסחר עם איראן. איראן אפילו לא מסוגלת לזקק את הנפט של עצמה ולמעשה גם לא להפיק אותו. לכן מן הסתם השפעות בידודה של איראן על העולם הן מינוריות. ההשפעה העיקרית היא טרור, שהשפעתו על הכלכלה מינורית, כפי שראינו אחרי המגה פיגוע בארה"ב. גם ההשפעה על מחירי הנפט מוגבלת בעידן שבו מדינות בלאו הכי מעדיפות גז טבעי. לפיכך השלטון באיראן ייאלץ לבחור בין כניעה לדרישות ארה"ב לבין כניעה לאזרחים.