"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

רק בגלל הרוח: טורבינה קטנה תייצר חשמל ירוק כחול־לבן

לראשונה הותקנה בירושלים טורבינת רוח ניסיונית במטרה לייצר חשמל ירוק • התוכנית: טורבינות יספקו אחוז ניכר מהחשמל בערים • האתגר: הוכחת כדאיות כלכלית

,עודכן
הטורבינה על גג הבניין בירושלים // צילום: מכללת עזריאלי

טורבינת רוחאנכית הותקנה לאחרונה בירושלים כניסיון לייצר חשמל ירוק. מטרת התהליך היא כי טורבינות עירוניות קטנות יספקו בעתיד הקרוב אחוז ניכר מתצרוכת החשמל של בניינים בערים.

כחלק מהמעבדה למחקר באנרגיה ירוקה, הסתיימה התקנת טורבינת מחקר קטנה לייצור אנרגיה על גג בניין של עזריאלי־המכללה האקדמית להנדסה ירושלים.

מדובר בפרויקט משותף למכללה, משרד המדע והחוג למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית, שבמסגרתו יבצעו החוקרים והסטודנטים במהלך השנים הקרובות ניסויים להוכחת הכדאיות הכלכלית של שימוש בטורבינות לצרכים ביתיים ומוסדיים. המחקר מטפל בצורה האווירודינמית של הטורבינה ומייעל אותה בעזרת ניסויים של דגמים מוקטנים שלה במנהרת הרוח של המכללה ובאוויר הפתוח. כל זאת, בסיוע המכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית נמדדים משבי הרוח באתרים שונים, כדי למפות היכן תהיה הצדקה כלכלית להתקנת הטורבינות.

הטורבינה שהותקנה היא קטנת ממדים, מטר אחד קוטרה, ו־1.60 ס"מ גובהה, והיא מותקנת על עמוד פריק המאפשר לבצע בה תיקונים והתאמות בקלות ובמהירות, בהשוואה לטורבינות ענק מסחריות.

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!

ד"ר משה זילברמן, ראש המחלקה להנדסת מכונות בעזריאלי־המכללה האקדמית להנדסה ירושלים, הסביר כי "אפשר להתקין על גג שטוח כמה טורבינות אנכיות ולייצר אנרגיה שוטפת שתספק עשרות אחוזים מהצריכה היומית. אנחנו לא הראשונים בירושלים שחשבו על הקמת טורבינות רוח, הנדבן הידוע משה מונטיפיורי היה לפנינו, אך אנחנו מקווים, בעזרת טכנולוגיה טובה יותר, שנצליח להגיע להישגים גבוהים יותר". נכון לעכשיו, החשמל המיוצר נאגר בסוללות וההספק המרבי שלהן שווה ערך של אחד קילוואט לשעה המאפשר הפעלת מזגן קטן בחדר.

במוסדות מחקר שונים בישראל מתבצעים מחקרי טורבינות, אך אלו נעשים בדגמים מוקטנים במנהרות רוח בלבד. הטורבינה שהוקמה במעבדה לאנרגיה ירוקה במכללה היא הראשונה שמדגימה ביצועים של הפקת אנרגיה מהרוח בתנאי שטח עירוניים ממשיים.

ד"ר זילברמן מקווה שהמסקנות מהשינויים שיבוצעו בטורבינות כתוצאה מהמחקר יהוו בסיס לכך שבתוך כמה שנים ייצרו ויתקינו טורבינות בערים על בסיס של כדאיות כלכלית.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר