"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

2017: המשטרה ביצעה כ-3,500 האזנות סתר למען המאבק בפשיעה

לפי הדו"ח השנתי שהגישה המשטרה לכנסת, רק כ-10 אחוזים מההאזנות רלוונטיות לחקירה

,עודכן
למצולם אין קשר לכתבה // צילום: חטיבת דובר המשטרה

במהלך שנת 2017 ביצעה המשטרה כ־3,500האזנות סתרבמסגרת מאמציה למניעת עבירות ולגילוי עבריינים. בדו"ח שנתי שהגישה המשטרה לוועדת החוקה של הכנסת, אמר נציג המשטרה כי בממוצע רק כ־10% מכל האזנות הסתר רלוונטיות לחקירה כך שנעשה בהן שימוש.

ענת סיגל מאגף המודיעין במשטרה ציינה כי העבירות העיקריות שבעטיין מתבצעות האזנות סתר הן:סמיםואמצעי לחימה, הלבנת הון, שוד וגניבות כלי רכב. סגן היועמ"ש של המשטרה, נצ"מ אלעזר כהנא, הוסיף כי "נושא ההאזנות מפוקח ומבוקר לאורך השנים. אני מלווה את הדיונים כבר 15 שנים. ניסחנו הצעת חוק שברובה מחמירה עם המשטרה ומעגנת יותר פרוצדורות, שברובן כבר נעשות כיום במסגרת נהלים ותקנות".

עוד עולה מהנתונים שנמסרו על ידי המשטרה כי בארבע השנים האחרונות הנתונים קבועים יחסית; על בקשה להאזנת סתר צריך לחתום קצין בדרגת נצ"מ; בפני בימ"ש מופיע קצין בדרגת סנ"צ וכי יש טופס מובנה לבקשות בתקנות; רוב הצווים לא מגיעים למקסימום הניתן, שהוא האזנה במשך שלושה חודשים; כל הארכה של האזנה נספרת כבקשה חדשה. עוד הובהר כי המשטרה מקליטה אבל לא מקשיבה לחומר, אלא רק לאחר סינון של בית משפט שקובע מה חסוי.

יו"ר הוועדה ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי) הזכיר מנגד כי "זהו הכלי הקשה ביותר לאחר מעצר מבחינת הפגיעה בזכויות אדם. יש להמשיך ולפקח עליו בצורה הדוקה". ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה) הוסיף כי "אסור להתעלם מהדלפות ותמלולים שאנחנו קוראים עליהם לאחר מכן בתקשורת. זה מדאיג אותנו".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר