ועדת השרים לחקיקה תדון היום בשלוש הצעת החוק לפסקת ההתגברות של הכנסת בפני בג"ץ. ההערכה היא כי שרי הוועדה יאשרו את החוק, שיעלה בקרוב להצבעה גם במליאת הכנסת.
אתמול העריכו בליכוד כי למרות שראש הממשלה בנימין נתניהו ביקש לדחות את ההצבעה בשבוע נוסף, אין בכוונתו להטיל וטו על ההצעה והיא תאושר. כזכור, בשבוע שעבר ביקש נתניהו מיו"ר הבית היהודי השר נפתלי בנט דחייה של שבוע נוסף בהצבעה בוועדת השרים וזאת בשל רצונו לקיים דיונים בנושא עם יתר מרכיבי הקואליציה.
לדברי נתניהו, בשל ההתפתחויות הביטחוניות בשבוע שעבר לא מצא את הזמן לקיים את אותה הידברות שביקש לקיים השבוע. בבית היהודי דחו את הבקשה והודיעו כי ההצבעה בוועדת השרים תתקיים ללא דחיות נוספות.
השר בנט אמר אתמול ל"ישראל היום" כי "חוק ההתגברות הוא החוק החשוב ביותר זה 25 שנה". לדבריו, "מאז המהפכה החוקתית של אהרון ברק, בג"ץ הפך עצמו למושל־העל. רק השבוע הוא דן בשיטות הפעולה של צלפי צה"ל מול עזה, ולאחרונה הוא דן האם ראש הממשלה רשאי להדליק משואה. זה אבסורד. הגיע הזמן שהממשלה תחזור למשול, והשופטים יחזרו לשפוט".
בנט הדגיש כי "רק באמצעות חוק זה נוכל להוציא את המסתננים הבלתי חוקיים. שאר ההסכמים מול האו"ם ומול מדינות שונות מתפוררים במהירות ולא ניתן לסמוך עליהם".
סיבוב פוליטי
אתמול אמרו בכירים בליכוד כי הם מעריכים שראש הממשלה לא יטיל וטו על קיום ההצבעה על פסקת ההתגברות. לדבריהם, "ראש הממשלה הרי מקדם את החוק בעצמו וביקש דחייה של שבוע בהצבעה רק כדי לרתום את כל חברי הקואליציה ובכך להביא את החוק בתמיכה מלאה של הממשלה". עוד אמרו כי "נראה שהיחיד שפוגע בסיכוי להעביר את החוק הוא מי שלא יכול לשלוט בדחף לקבל כותרת ולעשות עוד סיבוב פוליטי".
על פי ההסכמים הקואליציוניים, למרות שהבית היהודי קיבל את ראשות ועדת השרים לחקיקה באמצעות שרת המשפטים איילת שקד, לראש הממשלה יש זכות וטו על הצעות חוק אותם הוא לא מעוניין לקדם בוועדה, וזאת באמצעות נציגו בוועדה השר יריב לוין.
ראש הממשלה נתניהו ונשיאת העליון חיות // צילום: אורן בן חקון
בנוסף לזאת עומד לראש הממשלה, כמו גם לכל שר אחר בממשלה, זכות להגיש ערר על החלטת ועדת השרים ולהעביר את ההכרעה למליאת הממשלה באחת מישיבות הממשלה הקרובות. כל עוד החוק נשוא הערר לא נידון בממשלה ולא אושר בה, על חברי הקואליציה להצביע נגד החוק במליאת הכנסת.
נכון לעכשיו נתניהו מעוניין לקדם את החוק אולם בתיאום עד כמה שניתן עם הרשות השופטת ועם היועץ המשפטי לממשלה. בין השאר נועד המהלך להבטיח את תמיכתו של יו"ר כולנו השר משה כחלון, שעל פי הערכה לא יסכים לתמוך בהצעת חוק שלא תקבל את אישור היועמ"ש אביחי מנדלבליט.
בדברי ההסבר לחוק נכתב בין היתר כי "פירוש המילה דמוקרטיה היא שלטון העם, העם הוא הריבון שקובע, באמצעות נציגיו, את הנורמות שלאורן תתנהל המדינה ואילו על בית המשפט לצמצם את עצמו לפרשנות ויישום אותם חוקים".
דברי ההסבר לחוק מתייחסים למהפכה השיפוטית שאותה הנהיג נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרון ברק ונכתב בהם כי "בית המשפט העליון הפך את הקערה על פיה וקבע סמכות להכריז על בטלותו של חוק שאינו עומד בתנאי פסקת ההגבלה, בהתייחסו לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו".
ביום חמישי שעבר כתב בנט בטוויטר כי "פסקת ההתגברות נדרשת למשילות הממשלה ולשמירת האמון בבית המשפט. היא גם אמצעי חיוני למלחמה בטרור ולהוצאת המסתננים הבלתי חוקיים מישראל. הגיע הזמן להכריע. לכן ביום ראשון הקרוב אנו נעלה את חוק ההתגברות להצבעה, ונצפה לתמיכת ראש הממשלה כפי שהתחייב בחתימתו וכפי שהבטיח לציבור הישראלי".
מהליכוד נמסר אז בתגובה כי "בישיבת ראשי הקואליציה סוכם כי במהלך השבוע יתקיימו דיונים מרתוניים בנושא פסקת ההתגברות וביום ראשון החוק יובא להצבעה. כל בר דעת מבין שבשבוע החולף ראש הממשלה נתניהו עסק בנושאים אחרים ובעלי חשיבות עליונה לביטחון המדינה. לכן ביקש השר יריב לוין דחייה של ההצבעה בשבוע אחד בלבד כדי לקיים את אותו דיון בין חברי הקואליציה. כל הסיבות האחרות שמתודרכות לחלל האוויר והטוויטר הן על דעת המתדרכים והצייצנים בלבד".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו