"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מבחן הביצוע: בונים על צדק

נקודת המוצא של זנדברג וחברי הוועדה היתה שהממשלה רשאית ומעוניינת להסדיר את ההתיישבות ביהודה ושומרון, ושיש להעמיד לרשותה כלים משפטיים לצורך ההסדרה • פרשנות

,עודכן
צילום: צחי מירי // המאחז אש קודש

המנדט הלא מוצהר של ועדת זנדברג היה למנוע מארגוני שמאל קיצוני ומהרשות הפלשתינית לנצל את מערכת המשפט כדי להמשיך לפגוע בהתיישבות היהודית ביהודה ושומרון. העובדות שהיא מניחה עתה לפתחו של הדרג המדיני אינן שנויות במחלוקת.

שני דו"חות מהדהדים קודמים כבר הציגו בנק נתונים עשיר על כל "מעוכבי ההסדרה": האחד של עו"ד טליה ששון מפרקליטות המדינה בתקופת רה"מ שרון והאחר של ועדה בראשות השופט אדמונד לוי ז"ל, בתקופת נתניהו. ששון חשבה "שמאל"; השופט לוי חשב "ימין". ועדת זנדברג פעלה ברוח השופט, ולא ברוח הפרקליטה (שכיום עומדת בראש הקרן החדשה לישראל).

זנדברג וחבריה בנו למעשה תוכנת הפעלה והציגו כלים משפטיים למימוש העקרונות שאדמונד לוי וחבריו שרטטו כבר ב־2012. נקודת המוצא של זנדברג וחבריה היתה שהממשלה רשאית ומעוניינת להסדיר את ההתיישבות ביהודה ושומרון, ושיש להעמיד לרשותה כלים משפטיים לצורך הסדרה זו.

המבחן, עם זאת, יהיה מבחן הביצוע. חלק ניכר מההמלצות של זנדברג וחבריה אושרו זה מכבר על ידי היועמ"ש לממשלה. כבר במאי שעבר מינה הקבינט הביטחוני צוות ליישום ההמלצות הללו. בראשו הועמד איש ההתיישבות הוותיק פנחס ולרשטיין, אלא שהתקציב והתקנים שהובטחו לו - מתעכבים.

אם רוצים ליישם את "זנדברג" ולא להפוך אותו לעוד דו"ח מגירה, צריך לדאוג שלצוות הזה יהיו "שיניים" ואמצעים, ושהסדרת הקיים תעבור גם את האמריקנים, שגם בימי טראמפ מעורבים מאוד בסוגיית ההתנחלויות.

הצורך ביישום הדו"ח הוא אמיתי. במבואות יריחו נמנעה ברגע האחרון הריסה. תושבי עשהאל, שהמדינה מאיימת לפנות חלק מיישובם, עתרו לבג"ץ. הם ממתינים לתשובת הפרקליטות. הנה הזדמנות ליישם את המלצות הצוות, להסדיר את עשהאל ברוח זנדברג, ולא ברוח ששון.

שכונות שלמות ביישובים הוותיקים עפרה ועלי ומאחזים ותיקים כמצפה יאיר ואביגיל נדרשים אף הם להסדרה. אין מדובר בנערי גבעות פורקי עול, אלא באלפי משפחות נורמטיביות, שבנו את ביתן בסיוע כמעט גלוי של הממשלה אך בתיהן הם כרגע בתים על הנייר בלבד, חסרי מעמד סטטוטורי.

הן אינן יכולות למכור אותם, או אפילו להוריש אותם לילדיהן. במקרה הרע הם מאוימים בהריסה, במקרה הטוב הם קופאים על שמריהם שנים ארוכות. יישום דו"ח זנדברג ייתן להן אופק חדש, מוסדר וחוקי.

ועוד משהו: צו חדש של המינהל האזרחי, שנועד לכאורה להתמודד ביתר יעילות עם הבנייה הבלתי חוקית הפלשתינית בשטחי C, מאיים גם על מאחזים ותיקים שיושבים על אדמות מדינה.

גם אלה דורשים הסדרה מהירה, או לפחות החרגה מהצו החדש. אם לא יעשו כן, יד ימין של הממשלה תבצע את דו"ח זנדברג בעוד יד שמאל של המינהל תפעל בדיוק הפוך.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר