"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

המטרה: לרסן את איראן ללא הגבלת זמן

ההסכם של אובמה מאפשר לטהרן לדהור לפצצה החל מ-2025 • המצגת של נתניהו נועדה לשכנע את אירופה לסגור את הפרצה • טראמפ כבר משוכנע • פרשנות

,עודכן
מקרון, מיי ומרקל // צילומים: אי.פי.אי, גטי אימג'ס, אי.פי

ההחלטה על חשיפת המבצע המודיעיני המדהים בטהרן, והבאתו לארץ של הארכיון הממחיש את היקף ההונאה האיראנית בסוגיית "הממדים הצבאיים האפשריים" של תוכנית הגרעין - קשורות במישרין למאבק המיידי והציבורי על העמדה האירופית כלפי איראן.

הממשל האמריקני אינו זקוק לשכנוע: עמדותיהם של היועץ לביטחון לאומי ג'ון בולטון ושל שר החוץ (עד לאחרונה ראש ה־CIA) מייק פומפאו, ושל הנשיא טראמפ עצמו, אינן שונות בנושא זה מאלו של ראש הממשלה נתניהו. לא לשם כך היה נחוץ לייצר אירוע תקשורתי דרמטי. המצב מורכב יותר במשולש המנהיגים (או שמא יש לומר, אם להטות לפי הרוב, מנהיגות) - מקרון, מרקל ומיי. עוד קודם למהלך הישראלי החלה להסתמן מגמת שינוי: תחילה בביקור מקרון בוושינגטון, ולאחר מכן במסגרת תיאום העמדות בין צרפת לבין גרמניה ובריטניה. המידע המפורט שהוצג כעת יכול לחזק ולזרז מגמה זו, לקראת רגעי ההכרעה בוושינגטון ובבירות אירופה.

בניסיון לצמצם את פערי העמדות בין שלוש המובילות באירופה לבין הממשל האמריקני, ותוך כדי כך גם לשכנע אותו להישאר מחויב להסכם הקיים, מוכנות כעת השלוש (לאחר שזמן רב התנגדו לכל שינוי) ליזום מהלך לקראת הסכם חדש ומורחב - גם אם הרעיון מרגיז מאוד את האיראנים. מקרון סימן בדבריו בוושינגטון ארבעה עמודי תווך של הסכם כזה: ראשית, שימור ההסדר הקיים, שלמרות חולשותיו מעכב בינתיים את הפרויקט האיראני, ובעיקר את ההעשרה; שנית, כינון מנופי לחץ כדי לשים קץ לתוכנית הטילים הבליסטיים של איראן; שלישית, תגובה בינלאומית נמרצת מבעבר לתופעת החתרנות האיראנית, מתימן ועד לבנון; רביעית, והחשובה עבורנו מכולן (כי היא זו שתקבע מה יהיו פני האזור, ובפני אילו סכנות נעמוד בתוך שנים לא רבות) - הדרישה שאיראן תסכים לדון כבר עכשיו במגבלות שיחולו על תוכניתה ועל פרויקט ההעשרה שלה אחרי 2025.

העתיד, במייל שלכם

הירשמו עכשיו לניוזלטר טכנולוגיה, מדע וסביבה של היום

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!

בדיוק בנקודה זו ה"מופע" המודיעיני הישראלי יכול לסייע. הוא לא חשף "אקדח מעשן" בנושא הפרה של ההסכם בתחום ההעשרה - כי אין כזה: תהיה זו איוולת גמורה, מבחינת האיראנים, לעשות עכשיו במחיר כבד מאוד את מה שיוכלו לעשות באין מפריע בעוד שנים ספורות. מנגד, הוא כן חשף את השקר הבסיסי שביסוד ההסכם כולו - ובתוך כך הצביע על הסכנה שתיווצר כאשר ב־2025 תתחדש ההעשרה בהיקף נרחב, איראן תתחיל לערום שוב חומר בקיע, ולרשותה יעמדו אז המפרטים הטכניים לבניית מתקני נפץ ופצצות גרעיניות. לכן חיוני לכתוב מחדש את מרכיבי ההסכם העוסקים בסכנה זו - ולמעשה, לשנות את מהותו, כי בעיני האיראנים זהו המרכיב החשוב ביותר: חופש הפעולה שלהם החל מאמצע העשור הבא.

האיראנים אכן יכולים לטעון שאירופה מציבה להם דרישות בלתי אפשריות - וכי היא מענישה אותם, אף שלכאורה עמדו בנדרש מהם. המסר הישראלי נועד לסתור טענה זאת בראיות מוצקות, שיאיצו את ההחלטה בממשלות ובפרלמנטים בבירות אירופה. בנסיבות שנוצרו לא היתה ברירה אלא להציגן בפומבי, כדי לסייע ביצירת בסיס תמיכה פוליטי לקראת ההכרעות הקשות שבפני הדרג הפוליטי במדינות המפתח - ובסופו של דבר בכל אירופה, ואף מעבר לכך. אם ייווצר מנגנון לחץ אפקטיבי, שאיפתו של טראמפ (שישראל שותפה לה) לתיקון יסודי של ההסכם יכולה להיות ריאלית.

הכותב הוא לשעבר סגן היועץ לביטחון לאומי, כיום סגן נשיא מכון ירושלים למחקרים אסטרטגיים ומרצה במרכז האקדמי שלם

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר