"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

המתיחות מול איראן: "ההיי־טק הישראלי ירוויח"

כך מעריך אנליסט בכיר באופנהיימר • מחירי הדלק עלולים לעלות, אך לא באופן קיצוני • הסלמה שתכלול סנקציות תסייע לישראל בכך שמימון ארגוני חמאס וחיזבאללה ייפגע

,עודכן
רה"מ נתניהו בהצגת ארכיון הגרעין האיראני, צילום: קוקו

צה"ל ומערכת הביטחון דרוכים, והחשיפה של רה"מ בנימין נתניהו שלשום מלמדת על הוצאות הביטחון לאחרונה ועל אלה שעוד צפויות לנו בקרוב. אך עד כמה המצב הזה ישפיע על הכלכלה הישראלית?

ההשלכה המיידית שכלכלנים חוזים היא עליית מחירי הדלק בעולם. היו שנקבו במחיר של 100 דולר לחבית במקרה שיחודשו הסנקציות על איראן. אולם נראה שמדובר בתחזית לפי מודלים מיושנים. כיום ארה"ב מספקת לעצמה את התצרוכת האנרגטית שלה, וישראל מורידה את תצרוכת המזוט ומעלה את השימוש בגז טבעי, לצד אנרגיות מתחדשות. לפני שנים ספורות מחירי הדלק בעולם היו גבוהים מ־100 דולר לחבית וירדו משם; לא בגלל הגידול בהיצע, או ירידה בצריכה, אלא בשל החלופות לנפט שמתרבות בעולם. חלק מאותן חלופות לא משתלמות כיום, מכיוון שהנפט זול יותר, אך אם הוא יתייקר הן יתרמו לבלימת המגמה.

אמיר כהנוביץ', הכלכלן הראשי של אקסלנס, צופה שמגמות של עליית מחירי הנפט והיחלשות השקל יחולו רק בעת הסלמה קיצונית, שככל הנראה, הסיכוי להתממשותה נמוך.

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!

יונתן כץ, אסטרטג מאקרו בלידר שוקי הון, סבור אף הוא כי "ברמת המתיחות הנוכחית אין כמעט השפעה על הכלכלה הישראלית או העולמית, אך ייתכן שלקראת חידוש הסכם הגרעין בין ארה"ב לאיראן רמת המתיחות תעלה ותביא לעלייה במחירי הנפט. אין תחושה ממשית שצפויה הסלמה מול איראן אך ייתכן שעלייה מסוימת באי־הוודאות תורמת מעט להיחלשות הנוכחית בשקל. התיירות הנכנסת נמצאת בשיא ואין תחושה של ביטולים בשלב זה".

ד"ר אשר מאיר, ראש המחלקה הכלכלית בפורום קהלת, סבור כי "ככלל, השקעה בדולר ארה"ב נחשבת השקעה ביציבות. ככל שהעולם נתפס כמקום מסוכן יותר ופחות צפוי, שער הדולר נוטה לעלות. חוסר יציבות באזור של הפקת נפט - למשל איום של מלחמה במזרח התיכון - נוטה להקפיץ את מחיר הנפט. בנוסף, מטבע של מדינה הנקלעת לעימות נוטה לאבד מערכו. היות שמחירי הדולר, הנפט והשקל לא זזו בחדות בזמן האחרון, נראה ששוקי ההון אינם צופים עימות נרחב באזורנו בקרוב".

סרגיי וסצ'ונוק, אנליסט בכיר באופנהיימר, מסביר כי דווקא תחום ההיי־טק עשוי להרוויח מחשיפת החומר המודיעיני על איראן: "ההישג המדיני האחרון בהקשר של איראן יעלה עוד יותר את המודעות לחברות הסייבר הישראליות, ויכול להגדיל את ההשקעות בחברות ביטחוניות ישראליות".

יוסי מנשרוף, חוקר איראן ומיליציות שיעיות במרכז עזרי לחקר איראן והמפרץ הפרסי באוניברסיטת חיפה, סבור כי דווקא איראן עשויה להפסיד מבחינה כלכלית מביטול עסקת הגרעין והחזרת הסנקציות. "עם ביטול הסכם הגרעין, איראן תתקשה לתחזק בצורה כה אינטנסיבית את מערך המיליציות השיעיות באזור".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר