"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"המידע שנחשף עשוי להוביל להסכם משלים"

אירופה מרככת את תגובתה לנאום נתניהו • לאחר שניסו להמעיט בחשיבות המידע שנחשף, כעת מודים בכירים ביבשת כי הוא עשוי להשפיע על שינוי הסכם הגרעין

,עודכן
"צריך לברר בהקדם האם יש במידע מישראל ראיות להפרת הסכם הגרעין". הייקו מאאס // צילום: אורן בן חקון

אחריהתגובה הקרירהשל הנציבה העליונה לענייני חוץ וביטחון של האיחוד האירופי, פדריקה מוגריני,לנאומו של נתניהואמש (שני), בצרפת ובגרמניה נשמעות הערכות זהירות יותר.

מוגריני כזכור אמרה כי במידע שחשפה ישראל אין כל ראייה להפרה איראנית של הסכם הגרעין, אלא שלעומתה קבע משרד החוץ הצרפתי כי המידע המודיעיני שהשיגה ישראל על תכנית הגרעין הצבאית של איראן, יוכל לשמש בסיס לקידומו של הסכם משלים ארוך טווח.

"יש ללמוד ולהעריך את המידע באופן מפורט", אמרה דוברת משרד החוץ הצרפתי. "המידע החדש, שהוצג בידי ישראל, יכול לאשר את הצורך בערבויות ארוכות טווח לגבי תכנית הגרעין האיראנית, כפי שהנשיא מקרון הציע".

מקורות בפריז ציינו כי מאז שובו של מקרון מוושינגטון בשבוע שעבר, שם נועד עם הנשיא דונלד טראמפ ודן עמו בין היתר בעתיד הסכם הגרעין, שוחח מקרון בטלפון עם מנהיגי ישראל, איראן, רוסיה, בריטניה וגרמניה לגבי הרחבת ההסכם עם איראן. לפי מקרון, ההסכם צריך לכלול התייחסות לאיסור פיתוח נשק גרעיני בתום תקופת "הסכם וינה", הגבלות על תכנית הטילים הבליסטיים וצמצום המעורבות האיראנית במזרח התיכון.

גם בגרמניה כאמור התייחסו ברצינות לחשיפת נתניהו. שר החוץ, הייקו מאאס, אמר כי "ביטחונה של ישראל עומד במרכזה של מדיניות החוץ הגרמנית, ולכן גרמניה תנתח באופן מדויק את המידע הישראלי". מאאס דרש מהסוכנות הבינלאומית לאנרגיה גרעינית (סבא"א) לבצע בדיקה מדויקת של המידע שבידי ישראל. "הסכם וינה עם איראן אינו מבוסס על אמון ואמונה, אלא על פיקוח חסר חורים", אמר. "סבא"א צריכה לקבל עכשיו, בהקדם האפשרי, גישה למידע הישראלי, ולברר האם יש בו ראיות להפרת הסכם הגרעין".

עם זאת הדגיש מאאס כי גרמניה מתנגדת לביטול ההסכם עם איראן: "מאחר שאנחנו לא יכולים לתת לאיראן להשיג נשק גרעיני, חייבים לשמור על מנגנוני הפיקוח של הסכם וינה".

סוכנות האטום הבינלאומית אישרה מצדה את המידע שלפיו באיראן היה קיים מערך לפיתוח נשק גרעיני לפני 2003, אך פעולות בתחום זה שבוצעו לאחר מכן לא היו חלק "ממאמץ מתואם" לפיתוח נשק גרעיני ולא חרגו ממחקרים מדעיים ורכישת כמה מרכיבים ויכולות.

דובר סבא"א חזר על ממצאי דו"ח שהגיש מנכ"ל הסוכנות בדצמבר 2015, לאחר חתימת הסכם וינה, ולפיו מ-2009 אין ראיות אמינות על פעילות איראנית לפיתוח נשק גרעיני, ולכן מבחינת הסוכנות "הנושא סגור". הסוכנות הבהירה עוד כי היא תבחן כל מידע שיגיע לידיה, אך אין בכוונתה להתייחס באופן פומבי למידע זה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר