"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

סקירה: מחירי המזון בירידה

מסקירת הכלכלן הראשי באוצר עולה כי מאז השיא ב־2015 חלה ירידה במחירי המזון בארץ ועלייה בכח הקנייה

,עודכן
קניות בסופר // צילום: קוקו, צילום: קוקו

מחירי המזון בישראל נמוכים כיום בכ־5.5% מהשיא בשנים 2013 ו־2015. וזאת בעקבותהירידה החדהבמחירים, שחלה בסוף שנת 2015 ותחילת 2016.

מאז אותה שנה נרשמה יציבות יחסית במחירי המזון, כך עולה מסקירת הכלכלן הראשי במשרד האוצר, יואל נווה. הנתונים על מחירי המזון אינם כוללים את מחירי הארוחות מחוץ לבית. הכלכלן הראשי מציין כי בתקופה הנסקרת, במדינות ה־OECD מחירי המזון דווקא עלו. את הירידה במחירי המזון מייחס נווה לירידה בתשומות בחקלאות, בין היתר על רקע היחלשות הדולר והיורו מול השקל והירידה שנרשמה במחירי האנרגיה באותה התקופה, כמו גם להתגברות התחרות בין רשתות המזון.

בתקופה הנסקרת, טוען נווה, חלה ירידה ברווחיותרשתות המזוןויקטורי ורמי לוי, שהתרחשה על רקע התרחבות מואצת של רשתות המזון, ומציינים כי גם בשופרסל חלה ירידה מסוימת ברווחיות. עוד מציינים כלכלני האוצר כי הירידה במחירי המזון באה על רקע עלייה בשכר, ולכן מבטאת גידול בכוח הקנייה של הצרכן. הכלכלנים מציינים כי "השכר הממוצע במשק עלה בכ־5% מהרבעון הרביעי של שנת 2015 ועד הרבעון הרביעי של 2017, ולכן "בשנים האחרונות חלה עלייה משמעותית בכוח הקנייה של משקי הבית ביחס למוצרי מזון".

בשנים האחרונות נרשמת במקביל עלייה במחירי המזון באירופה, ומניתוח המגמות עולה כי "מאז שנת 2014 חלה היפרדות בין ישראל לאירופה, כך שבעוד מחירי המזון בישראל נותרו יציבים עם ירידה קלה - מחירי המזון באירופה עלו בשיעור של כ־10%".

למרות הירידה במחירי המזון והעלייה בשכר, ההוצאה המשפחתית על מזון גדלה והגיעה ב־2016 ל־14.2% מסל ההוצאות המשפחתי לעומת 13.3% ב־2015. הגידול הזה יכול להיות מוסבר בעלייה בכמות המזון שצורכת משפחה ישראלית ממוצעת, או במעבר לצריכת מוצרים יוקרתיים יותר בשל עלייה ברמת החיים.

ע"פ האוצר חלק מירידת המחירים מקורה בעליית התחרות בשוק :"ניתוח נתוני הרווחיות על פי הדו"חות הכספיים של ארבע קמעונאיות המזון שנסחרות בבורסה, מספק אינדיקציה לקיומה של תחרות מוגברת במגזר הקמעונאי בשנים האחרונות, המתבטאת בשחיקה של שיעורי הרווחיות".

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר