סיכות אליפות אירופה בג'ודו: אימפריה בכחול לבן

1.יום לפני אליפות אירופה התראיין משה פונטי, יו"ר איגוד הג'ודו, ל"ישראל היום" ואמר: "הג'ודו הישראלי הוא אוטופיה". סוף שבוע אחד אחרי וישראל רושמת את האליפות השנייה הכי טובה שלה בכל הזמנים, עם שלוש מדליות ארד וזהב אחת.

הג'ודו הישראלי הוכיח בסופ"ש שהוא הספורט האולימפי המוביל לקראת טוקיו 2020. יש בו הישגים, יש בו עומק ובעיקר יש לו קהל שמבין ורוצה תחרויות גדולות, והוא גם יקבל בקרוב את אליפות העולם.

2. רגע לפני כניסת השבת, קיבלנו את הסיפור המרגש של האליפות מבחינת הנבחרת הישראלית: שגיא מוקי. נדמה שמוקי כבר שנים בביזנס, למרות שהוא רק בן 25. לאחר שזכה באליפות אירופה לפני שלוש שנים, עבר משחקים אולימפיים לא קלים ופציעות קשות, שאחריהן החליט לתת לעצמו עוד צ'אנס לקראת טוקיו, הפעם בקטגוריית עד 81 ק"ג.

הוא התחיל את יום התחרות חלק אמנם, אבל ניכר היה שקשה לו, פיזית ונפשית. בגמר מול סמי שואוצ'י מוקי כבר נראה גמור. הדחיפה של הקהל השאירה אותו על הרגליים, אבל היה נראה שיריבו שולט בקרב ללא עוררין, אבל אז מוקי הבחין בטעות של הבלגי שרצה קצת יותר מדי, הרים את עצמו מהקרשים והשתמש בכל הניסיון שלו כדי לגרום לכך שהדמעות שלו יתערבבו באלו של משפחתו ושל האוהדים ביציע. כאשר קיבל את מדליית הזהב מאלכס גלעדי, 4,000 צופים הצטרפו אליו בשירת "התקווה".

"זו לא פציעה בקרסול או במרפק שאפשר לחבוש אותה וזה מפחית את הכאב", הסביר מוקי את כל מה שעבר עליו מהמשחקים האולימפיים, "זו פציעה שמטילה ספק גדול על כל מה שאתה רוצה לעשות, בין שזה לשטוף פנים או לקשור שרוכים. בכל פעם שהיה קשה חשבתי רק על הרגע הזה, שאחזור להתחרות ואזכה בזהב. רק זה היה לי בראש. עכשיו כל התקופה הזו מאחוריי ואני שמח להגיד את זה". טוקיו עוד רחוקה אמנם, אבל איך צעק אורן סמדג'ה מאמן הנבחרת בחדרי ההלבשה: "איזה מלך".

במוצאי השבת בירך ראש הממשלה, בנימין נתניהו את מוקי על ההישג הנפלא: "אתה אלוף כחול־לבן על אדמת כחול־לבן. אמר לי מישהו שמבין בזה לפני כמה ימים ש'ישראל היא מעצמת ג'ודו', אז אתה מוביל את השדרה. כל הכבוד לך. זו באמת גאווה ישראלית". מוקי השיב: "אני רוצה להודות לך, זה מיוחד להתחרות בארץ, חלום של כל ג'ודאי, אני מאוד התרגשתי".

3. "אין אסטרטגיה, רק מכות, מכות, מכות". פיטר פלצ'יק שזכה במדליית הארד בקטגוריית משקל עד 100 ק"ג, לא היה יכול לקבל הוראות אחרות מסמדג'ה כי המוח לא היה קולט. בחצי הגמר הוא איבד את הכרתו לאחר שסירל מיראי הצרפתי ריתק אותו והוא סירב להיכנע. התאוששות מהתעלפות לוקחת כשעה לפחות, אבל לאחר שהג'ודאי הישראלי קיבל סוכרים מצוות הנבחרת, הוא עלה לקרב על הארד.

"אף פעם לא התאוששתי כל כך מהר", הוא יגיד אחרי שיטיל את הרוסי בילאל באיפון מסחרר. האם המתאבק הצעיר הוא יורשו של אורי ששון? רגע, נחכה עם זה. נכון שהמדליסט מריו נראה רע והודח בסיבוב הראשון, אבל כמו שהוא אמר: "אין ספק שאני לא שם בראש". ואכן, ברגע שיחזור הרעב, לפתע נבחרת הגברים במשקלים הכבדים תיראה מפחידה ומבטיחה במיוחד.

4. שנתיים לפני המשחקים האולימפיים בטוקיו - בדיוק כמו שאמר פונטי - לא מדובר בתחרות משמעותית במיוחד וברור שהגרנד סלאמים הקרובים חשובים הרבה יותר, מכיוון שיביאו את הצמרת העולמית להתחרות על הניקוד.

אבל דבר אחד ברור: קאדר נבחרת הנשים הוא עמוק ומשכנע לראשונה זה שנים. הגברים הישראלים הרוויחו מחדש את שגיא מוקי, וישראל שוב הוכיחה שהיא מסוגלת לארח תחרות בינלאומית ברמה גבוהה. 2,000 ספורטאים רשומים יש בג'ודו הישראלי ועוד אלפי ילדים שרק החלו את דרכם בשנתיים האחרונות מאז ריו. זה לא הרבה, אבל זה רק מראה שעם עבודה נכונה וענף ספורט שמחלק הרבה מדליות, אפשר לייצר מסורת ברמה הגבוהה ביותר.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות