כצאן לטבח: פתיחה מצמררת ל"סיפורה של שפחה"

הרבה נכתב עלהעונה הראשונהשל "סיפורה של שפחה" ובצדק. היה משהו פורץ דרך בסיפור הדיסטופי וגם הביצוע היה מאד יוצא דופן. אני מזהיר מראש שיהיו פה ספויילרים קלים אבל לא כאלה שיהרסו לכם את הצפייה.

הבילדאפ שעשתה העונה הראשונה מחייבת עונה שנייה טובה לא פחות, ואם לשפוט על פי הפרקים הראשונים – ההבטחה מתקיימת. הפרק הראשון חזק ועוצמתי והסצנות מלאות בויזואליזציה מסעירה ומזעזעת שזורקות לא פעם את הצופה (הישראלי) למחשבות על השואה.

הפרק נפתח במקום שהסתיימה העונה הראשונה: שלפרד, שהעזה להוביל את המרד וסרבה לסקול את חברתה, מוסעת למתקן שבו מרוכזות גם חברותיה המורדות. זאת סצנה פנטסטית שקורעת את הבטן לגזרים: הנשים, אזוקות בידיהן ועם רסן על פיהן, מובלות בפרוזדור ארוך על ידי חיילים שדוחקים בהן להתקדם. נביחות כלבים, פחד בעיניים וכל הזמן הזה יעברו לכם בראש המילים "כצאן לטבח". חוסר הוודאות, האימה מהלא נודע – כל זה יוצא מהמסך ונכנס לצופה ישר מתחת לעור ומצמרר אותו. הנשים מובלות למגרש בייסבול ישן ובו במות ועליהן עמודי תלייה. המוות קרוב, מוחשי, הנה החבל על הצווואר, עוד שנייה זה נגמר - לחיות את המוות.

הסיפור החולני הזה לא יתן לכם רגע מנוח. הוא ישאב אתכם פנימה, ינער אתכם היטב ויגרום לכם לבקש עוד. היוצרים הצליחו להפיק ממוחם המאד פרוע רעיונות מטורפים של עינויים גופניים ומשחקים פסיכולוגיים שמבוצעים במורדות הסוררות, שיכולים להביא את המוח והגוף האנושי לכדי טירוף דעת.

הפרק השני עושה צעד חכם ופותח את הסיפור לכיוונים חדשים ובכך מאפשר לכותבים גמישות גדולה יותר, תוך שהוא מוריד במעט את הפוקוס מג'ון.

אליזבת' מוס, בתפקיד שלפרד (ג'ון), מצדיקה שוב ושוב את הליהוק שלה לסדרה. המשחק שלה כל כך אותנטי ומשכנע, שאי אפשר שלא להאמין לה. זה מתבטא בירידה לרזולוציות גבוהות של ניואנסים קטנים, מצמוצי עיניים, מבט קפוא, שפה רועדת – אפשר לשמוע את המחשבות שלה ולהרגיש אותה מבלי שהיא אומרת דבר - זהו קסמו של משחק מושלם.

השילוב של המשחק שלה עם בימוי מעולה, צילום אומנותי מרהיב ופס קול מדויק, הופכים את "סיפורה של שפחה" מסדרת מופת ליצירת אמנות. שני הפרקים הראשונים כבר זמינים לצפייה ב-HOT VOD. רוצו לראות!

"סיפורה של שפחה" עונה 2, פרק ראשון ושני, HOT VOD