"זו המדינה שלנו, איך אפשר להמשיך ככה?"

קרוב לקופה בחנות הנעליים של אפרים יעקבי עומד לוח שנה סגור בצבע סגול עם הכיתוב "שיתגשמו כל משאלותיך". "המשאלה שלי היא שיחזור להיות פה כמו פעם, שישראלים הולכים פה ברחובות, ושיהיה טוב למדינת ישראל", הוא אומר בתוגה.

יעקבי, בן 84, בעל חנות במדרחוב בנווה שאנן כבר יותר מ־50 שנה. יום אחרי הודעת המדינה לבג"ץ על כך שצווי ההרחקה מבוטלים, הוא נשמע עצוב וכעוס. "זו המדינה שלנו, ובמקום שהם יפחדו מאיתנו אנחנו מפחדים מהם. בבוקר בחנות של תכשיטים ועגילים פה לידי נכנסו כמה מהם, דחפו את המוכר, הפכו לו את החנות וברחו. עד שהמשטרה באה הם כבר לא היו. איך אפשר לחיות ככה?"

חמישה ילדים ו־11 נכדים יש ליעקבי, וגם המון ותק באזור. "עוד לפני שזה היה מדרחוב אפילו היה פה גן עדן. היום הכל הושכר להם וישראלים לא באים לפה, הם מפחדים. מפחדים שישדדו אותם, שיכו אותם, ובצדק, הם מסתובבים פה בבוקר שיכורים ונרקומנים. אי אפשר לעבור פה", הוא מספר.

גם יאיר פור, בעל עסק למכירת מזוודות, נשמע מיואש. "כל יום יש פה התקפות על אנשים וניסיונות לשדוד. מישהו צריך לקבל אחריות על המקום הזה".

דז'ן מנגשה, אחד ממהגרי העבודה שקיבלו צו הרחקה ועל פי הודעת המדינה צו ההרחקה שלו מבוטל, אומר ל"ישראל היום" כי "הממשלה מפיצה הרבה שקרים לאורך שנים, גם כשקיבלתי את צו ההרחקה וגם כשהיו דיבורים על הסכם עם מדינות אחרות ידעתי שאלה שקרים".

בתוך כך, פעילי שכונות המאבק לא מתכוונים לשבת בשקט אחרי הודעת המדינה על ביטול צווי ההרחקה. חיים גורן, ממובילי מטה המאבק בשכונת שפירא, אומר ל"ישראל היום": "אנחנו נטלטל את המדינה, נצא להפגנות, למחאות, נפעיל לחץ. הכל כדי שמי שצריך יקבל החלטות".

במקביל, עם פרוץ משברמבקשי המקלטלפני כשלושה חודשים קמו כמה יוזמות אזרחיות אשר נרתמו לסייע במתן פתרון דיור. עד כה 2,250 משפחות בכל רחבי הארץ התנדבו לארח ואף לשכן בבתיהן מבקשי מקלט. במקביל, מנתוני רשות האוכלוסין וההגירה לרבעון הראשון של שנת 2018 עולה כי השנה עזבו מרצון את ישראל 668 מסתננים.

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!