"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

פייסבוק מפרסמת כללים - מתי נחסום לכם את הפרופיל?

לאור ההשלכות של קיימברידג' אנליטיקה ובניסיון להיות שקופה יותר, מפרסמת פייסבוק כעת את כללי הקהילה המעודכנים שלה • הרשת החברתית הכריזה גם על מנגנון ערעורים חדש שיאפשר לגולשים לערער על הסרות

,עודכן
מעדכנים את הכללים. פייסבוק // צילום: AP

רבים בעבר נתקלו במושג "כללי קהילה", במיוחד בהקשרים של תוכן שהוסר, פרופילים שנחסמו ועוד. הבעיה שלאורך השנים פייסבוק לא פרסמה את מדיניות האכיפה של אותם כללים ואיך היא פועלת, ולרוב הם נראו וכנראה היו גם שרירותיים – כאשר מדיניות אכיפה השתנתה ממשגיח אחד לאחר, ובמקרים לא מעטים נראה שהוסר תוכן בעל ערך בגלל עקרונות טכניים ובאופן שרירותי:

הדוגמא המובהקת ביותר היא אולי הצילום האייקוני של "ילדת הנאפל"ם" ממלחמת ויטנאם, שפייסבוק הסירו בגלל שהיא מציגה "עירום ילדים", בלי לשקול את הערך התרבותי, האומנותי או החדשותי שלה כערכים נגדיים הראויים להגנה. וכמובן, מנגד, הרבה מאוד תכנים שאולי לא היו צריכים להיות ברשת החברתית, כמו הסתה ואלימות מילולית – לא פעם נשארים שם.

אבל עכשיו, במסגרת מירוק המצפון הכללי שלה לאחר התפוצצות פרשתקיימברידג' אנליטיקה, החברה מפרסמת, הפעם באופן מלא ומעודכן, את כללי הקהילה שלה, ומסבירה בדיוק מה מותר לעשות ברשת החברתית ומה לא.

המסמך, המשתרע על עשרות עמודים, ושלטענת פייסבוק חובר לאחר התייעצות עם מאות מומחים וקבוצות אינטרס, המייצגות מגוון רחב של עמדות ברחבי העולם.המסמך עצמו זמין לקריאה ב-40 שפות, ביניהן גם עברית, למתעניינים.

מסמך הכללים מחולק לששה פרקים עיקריים – אלימות והתנהגות פושעת, בטיחות, תוכן מפוקפק, יושרה ומקוריות והגנה על קניין רוחני לצד שימוש בתוכן של אחרים.

העתיד, במייל שלכם

הירשמו עכשיו לניוזלטר טכנולוגיה, מדע וסביבה של היום

חלק מהדברים הם ברורים מאליהם. האיסור להתחזות למישהו אחר בפייסבוק, או לעודד פשיעה, טרור, סחר בבני אדם או בסחורות מפוקחות כמו נשק או סמים, הצגת עירום ילדים ועוד.

הבעיה מתחילה עם הדברים הפחות מוגדרים, כמו דברי שטנה. כך למשל פייסבוק תיאורטית אוסרת קריאות למוות, מחלות קשות או נכות – אבל כל ישראלי שבילה יום אחד בפייסבוק ונחשף לוויכוחים, יודע שהלכה למעשה אין זה כך.

פייסבוק בעניין הזה, ממהרת לכסות את עצמה ומתריעה מראש שמדיניות האכיפה בפועל עשויה להשתנות ממקום למקום, על אף העובדה שהכללים אמורים להיות מחייבים ואחידים לכל העולם כולו ולכל מקום שבו פייסבוק פועלת. במקביל הודיעה החברה כי היא תכפיל את צוות הביטחון והבטיחות שלה, שמונה כיום כ-10,000 איש.

זכות הערעור

עוד במסגרת ההשלכות של פרשתקיימברידג' אנליטיקה, והעובדה שפייסבוק הושמה תחתזכוכית מגדלת של המחוקקיםבמדינות לא מעטות ומשכה את תשומת לבן של הרשויות שלא בטובתה, היא פרסום של מנגנון ערעור חדש, שבו משתמשים יוכלו לערער על החלטות של הסרת תוכן, ופייסבוק לטענתה, תגיב להן תוך 24 שעות, ובמידה והתוכן אכן הוסר בשגגה – הוא יוחזר לרשת. ברם, צריך עוד לראות האם פייסבוק תעמוד במחוייבויות שלה בעניין בפועל, והאם לא מדובר רק בניסיון להסיט מעליה את האש ואת הביקורת הציבורית.

בשבועות האחרונים התגלה שפייסבוק נאלצה להשעות זמנית את השירותים שלה בסרי לנקה, לאחר שהתגלה שווטסאפ ואינסטגרם, גם פלטפורמות שבבעלות פייסבוק, שימשו לארגון של אלימות כלפי המיעוט המוסלמי במדינה, באמצעות הודעות מסיתות, ותחקיר של הניו יורק טיימס קושר בין קריאות לאלימות ודברי הסתה בפייסבוק ובין רציחות באינדונזיה, הודו ומכסיקו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר