"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
אזעקה נדירה מעלה סיכון לאירוע לב
כך עולה ממחקר שהקיף 24 ערים בתקופת "צוק איתן" • בערים שהיו חשופות לעיתים נדירות לאזעקות, נצפתה עלייה של 103 אחוזים בסיכון להתקף לב
אזרחים בעת אזעקה // צילום: מירי צחי

אזעקה נדירה מעלה סיכון לאירוע לב

כך עולה ממחקר שהקיף 24 ערים בתקופת "צוק איתן" • בערים שהיו חשופות לעיתים נדירות לאזעקות, נצפתה עלייה של 103 אחוזים בסיכון להתקף לב

,עודכן

זוכרים את מבצע "צוק איתן" ואתהאזעקות המבהילות? מתברר שלאזעקות הללו היו השלכות בריאותיות משמעותיות:יום שבו נשמעה אזעקההעלה ב־63 אחוזים את הסיכון להתקף לב או דום לב פתאומי. זאת בהשוואה ליום שבו לא נשמעו אזעקות. כך עולה ממחקר ישראלי שבחן את הנושא.

עוד הראה המחקר שבערים שהיו חשופות לאזעקות באופן נדיר, השפעת האזעקות על אירועים לבביים היתה גדולה יותר; בערים שהיו חשופות לעיתים נדירות לאזעקות, נצפתה עלייה של 103 אחוזים בסיכון להתקף לב או דום לב פתאומי ביום שבו נשמעה האזעקה, לעומת סיכון של 58 אחוזים בערים שהיו חשופות יותר לאזעקות, ממצא שעשוי לרמוז על כך שהתושבים "מסתגלים" לאזעקות. מגמה זו לא היתה מובהקת באופן סטטיסטי.

המחקר הקיף 3.9 מיליון ישראלים שגרים ב־24 ערים במרחק של עד 80 ק"מ מרצועת עזה - טווח ירי הטילים במבצע צוק איתן. הנתונים על התקפי הלב נלקחו ממוקד מד"א והם כללו 112 קריאות של חולים עם דום לב פתאומי ו־97 קריאות לטיפול בהתקף לב. האבחון של התקפי לב התבסס גם על בדיקות אק"ג, בדיקות אנזימים ואבחון של רופא.

המחקר נעשה ב־50 ימי מבצע צוק איתן, שבהם נשמעו 1,304 אזעקות במקומות רבים בישראל.

"ניתן להסיק כי אזעקה עלולה לעורר אירוע לבבי, ייתכן שבעקבות דחק נפשי. בנוסף, השפעת האזעקה ממוקדת ביום שבו קרתה ולא נפרשת על פני הימים הבאים, מה שמלמד כי ייתכן שאירוע לבבי קורה כתגובה מיידית לאזעקה, ולא כאפקט מצטבר. עוד המחקר מראה כי בערים שנחשפו לאזעקות מרובות לאורך זמן, השפעתה של כל אזעקה פחתה, מה שעשוי ללמד על הליך הסתגלות התושבים לאזעקות", מציינות החוקרות סיון בן טובים מהפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית ובהדסה ואחותה נילי בן טובים, מהמועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה, שערכו את המחקר יחד עם פרופ' ארתור פולק, מנהל היחידה לטיפול נמרץ לב, מערך הלב במרכז הרפואי הדסה.

האחיות בן טובים גדלו בקיבוץ זיקים שבעוטף עזה. "שמענו נפילות של קסאמים וברחנו לממ"ד. סבא שלי ממש נלחץ והרגיש לחץ בחזה. בהמשך בלימודי הרפואה החלטתי לחקור את הנושא הזה", מספרת סיון בן טובים. נילי בן טובים מוסיפה: "הייתי בטוחה שהאזעקה המלחיצה גורמת לנזק. חשבנו שהאפקט המובהק ביותר יהיה התקפי לב ולכן התמקדנו במחקר בזה".

האחיות בן טובים

המחקר יוצג השבוע בכנס השנתי של האיגוד הקרדיולוגי בישראל, בהשתתפות מאות רופאים מהארץ ומהעולם.

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו