"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

קים מצמץ ראשון

ההחלטה שקיבל הדיקטטור של צפון קוריאה משקפת את ניצחון אסטרטגיית ההרתעה והאכיפה של הנשיא טראמפ • פרשנות

,עודכן
קים ג'ונג און // צילום: אי.אף.פי

מוקדם עדיין לברך על המוגמר, שכן כל ניסיונותיה הקודמים של ארה"ב לשכנע את צפון קוריאה - באמצעות שוט הענישה או סוכריית הפיצוי - לנטוש את מיזם הגרעין שלה, במיוחד בעידן הנשיאים ביל קלינטון וג'ורג' בוש הבן, נתקלו שוב ושוב בקיר אטום של סרבנות והונאה.

עם זאת, לפחות בשלב הנוכחי, מתקבל הרושם שההחלטה שקיבל שליטה של הצפון, קים ג'ונג און, להקפיא לאלתר את מדיניות צחצוח החרבות שלו ולהפסיק באופן חד־צדדי הן את הניסויים הגרעיניים שערך והן את שיגור הטילים הבליסטיים ארוכי הטווח (אם כי לא לגנוז כליל את תוכנית הגרעין שלו), משקפת את ניצחונה של אסטרטגיית ההרתעה והאכיפה מבית היוצר של הנשיא טראמפ. שכן אין המדובר בצעד בודד מצידה של פיונגיאנג, אלא בנדבך נוסף בתוך מסכת של מהלכים שיטתיים, המצביעים בבירור על כך שהנשיא ה־45 הצליח לכאורה להוביל את הרודן הצפוני אל עבר נקודת מפנה דרמטית.

ואכן, העובדה שקים מצא עצמו בשנה האחרונה בעימות מול נשיא שלא היסס לאיים על אומתו בחורבן מוחלט, ושהרטוריקה שלו היתה לוחמנית ומאיימת לאין ערוך בהשוואה לזו של קודמו הרופס, יצרה בו שוליים של אי־ודאות לגבי הצפוי לו אם ימשיך בהתנהלותו המתריסה.

מה גם שטראמפ הוכיח, בחזית הסורית, עוד באפריל 2017 (וגם לפני כשבוע כמובן), שאינו נרתע משימוש בכוח כשמדובר במחויבות אמריקנית מפורשת לפעול כל אימת שנחצים קווים אדומים ונעשה שימוש בנשק בלתי קונבנציונלי כנגד אוכלוסייה אזרחית חסרת ישע.

על רקע אמינות זו שרכש הבית הלבן, בזיקה למישור הנשק הבלתי קונבנציונלי ועל רקע עמדתו הבלתי מתפשרת במרחב זה, הן בזירה הסורית והן בהקשר להסכם הגרעין עם איראן, אפשר להבין את החלטת קים לסגת מהתהום הפעורה ולהימנע מלקחת סיכונים ממשיים אל מול מעצמת העל הנחושה. יתרה מזאת, הצלחת וושינגטון, בשלהי השנה שחלפה, להעצים עוד יותר - באמצעות מועצת הביטחון - את משטר הסנקציות הכלכליות כנגד הצפון ולשלב במסגרתו גם את בעלת בריתה היחידה, הלוא היא סין, החריפה עוד יותר את חולשתה ובדידותה של פיונגיאנג וקירבה אותה אל נקודת השבירה.

ואמנם, כל הסימנים מצביעים על כך שקים היה זה שמצמץ ראשון ועלה על נתיב של ויתורים חד־צדדיים. בעידודה הנמרץ של בייג'ין היתה זאת צפון קוריאה שיזמה את הפסגה עם האויב האמריקני המושבע, ובשבוע שעבר גם הודיעה שהיא משלימה בפועל עם המשך הנוכחות האמריקנית על אדמת דרום קוריאה. ולא זו בלבד, אלא שגם אירחה לאחרונה את מזכיר המדינה המיועד מייק פומפאו והשיקה את הצעדים בוני האמון במישור הגרעיני.

לית מאן דפליג שהתסריט של פייסנות טקטית לצד הולכת שולל אסטרטגית, שאפיין שוב ושוב את התנהלותה של צפון קוריאה מול הקהילה הבינלאומית, אמור לעמוד עתה לנגד עיניו של הממשל כתמרור אזהרה. מעבר לכך, אם אכן תתכנס הפסגה ותוכתר כהצלחה, יעביר הדבר מסר ברור ומהדהד גם למדינות סוררות אחרות, ובראשן איראן, שאין עוד חסינות לשום מדינה הפועלת באופן תוקפני ומתריס ומאיימת על הסדר והיציבות. ימים יגידו אם מסר הרתעתי זה אכן ייקלט בטהרן.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר