"אבנים נושקות לאנשים, השוכבים תחתן": זיכרון בשיר

"דלת הכניסה למשׁפחת השכול לעולם אינה מסתובבת", כתב המשורר שלומי חסקי, שאחותו נפלה במילוי תפקידה. משיריו

שלומי חסקי

שלומי חסקי, משורר ישראלי, שכל את אחותו יפית לפני כ-26 שנים. חלק מהשירים שכתב במהלך השנים נוגעים בכאב השכול ובחוויית האובדן. לרגל יום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה, להלן כמה משיריו.

 

אבנים / שלומי חסקי

לזכר יפית

 

עֶרֶב בָּעוֹלָם

סְוֶדֶר אַהֲבָה

מְכַסֶּה אֶת הַיְקוּם

עֶרֶב בָּעוֹלָם

אֲבָנִים נוֹשְׁקוֹת לָאֲנָשִׁים

הַשּׁוֹכְבִים תַּחְתָּן.

מתוך "האקדמיה ללשון מגומגמת", הוצאת כרמל-עמדה, 2008

 

***

 

משפחה שכזאת / שלומי חסקי

 

דֶּלֶת הַכְּנִיסָה לְמִשְׁפַּחַת הַשְּׁכוֹל לְעוֹלָם אֵינָהּ מִסְתּוֹבֶבֶת.

אַתָּה מוּטָל אֶל הַסָּלוֹן, מַשְׁפִּיל מַבָּט, מִתְאַמֵּץ לְהִתְנַעֵר

מִכָּל קֶשֶׁר, שׁוֹלֵחַ עֵינַיִם פְּעוּרוֹת אֶל קִירוֹת

חֲלָקִים כְּשַׁיִשׁ, אֶל צֹהַר שֶׁדַּרְכּוֹ אֵין

שָׁמַיִם, מְנַסֶּה לְהִמָּלֵט, אַךְ לֹא -

מִשְׁפָּחָה לֹא בּוֹחֲרִים.

מתוך "בקרן הרחובות המקבילים", הוצאת עמדה, 2013

 

                                                                ***

 

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר