"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

המדינה ערערה על ההחלטה להכיר באריתריאי שערק כפליט

הפרקליטות ערערה לבית המשפט המחוזי על ההחלטה להעניק מעמד של פליט לנתין אריתריאי, רק משום שנמלט משירות צבאי

,עודכן
מסתננים במתקן סהרונים // צילום: דודו גרינשפן // מסתננים במתקן סהרונים // צילום: דודו גרינשפן

פרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי) הגישה ערעור על החלטת בית הדין לעררים להכיר באריתריאי שערק מצבאו כפליט. הערעור הוגש לבית המשפט המחוזי בעיר בתחילת השבוע.

האריתריאי, ששמו נאסר לפרסום, ערק מהצבא והגיש בקשה להכרה כפליט לרשות ההגירה והאוכלוסין. לאחר שזו דחתה את פנייתו, עירער לבית הדין לערערים ובפברואר השנה החליט בית הדין לקבל את בקשתו ולהכיר בו כפליט בעל זכויות של תושב ארעי.

בית הדין לעררים קבע כי עריקה מצבא אריתריאה היא עילה למתן מעמד של פליט. "יש חשש מבוסס היטב לרדיפה בשל דעה פוליטית המיוחסת לו על ידי שלטונות ארצו, כתוצאה מעריקתו משירות צבאי", נקבע בפסק הדין.

אלא שבפרקליטות טוענים בערעור כי ישראל כלל לא מרחיקה את נתיני אריתריאה חזרה למדינתם ומכל מקום ההכרה בו כפליט היא שגויה.

נציגי המדינה מסבירים כי תנאי בסיסי לקבלת מעמד של פליט הוא רדיפה על רקע של גזע, דת, אזרחות, השתייכות לקבוצה חברתית או מדינית מסוימת וכי עריקות מהצבא כשלעצמה אינה עילה למתן מקלט מדיני.

המדינה ממשיכה ואומרת כי בחינה מדוקדקת של גרסת העריק מעלה כי הוא ערק מצבא אריתריאה מטעמים שאינם קשורים בפעילות פוליטית, אלא מטעמים כלכליים - רצון לעבוד ולעזור למשפחתו, ובשל תנאי השירות, ומשום שלא רצה להמשיך לחיות באריתריאה. "כך, לדוגמה, כשנשאל מדוע לא שב לשירות צבאי לאחר חופשה השיב: 'בגלל שהיו לנו בעיות במשפחה... אין מישהו שיכול היה לעבוד ולפרנס אותם'", נכתב בערעור המדינה." וכן הוסיף "אבי, הבריאות שלו לא טובה".

עוד כותבים נציגי הפרקליטות בערעור כי "כאשר נשאל המשיב, בראיון, מדוע ניסה לעזוב את אריתריאה, השיב: "אין שום דבר באופן כללי שהוא משמח, אין עצמאות, אין דמוקרטיה וחופש. אתה לא יכול לבקש משהו לעשות. לכן ניסיתי לחצות את הגבול ונתפסתי. הייתי בכלא ואז שוחררתי".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר