צריך להיות אופטימיסט חסר תקנה כדי להעריך שההפגנות שצפויות מחר לאורך גדר הרצועה יעברו בשלום. סביר יותר להניח שהרף שהוצב בשבוע שעבר יהיה נקודת ההתחלה גם להמשך: אירועים המוניים, שעלולים לגלוש לאלימות נרחבת שתחייב את צה"ל לתגובה שעשויה לגבות נפגעים רבים בצד הפלשתיני.
זה בדיוק המתכון שרקח חמאס במטרה לכלוא את ישראל בפינה ולעורר את דעת הקהל העולמית לעניין העזתי. בשבוע שעבר זה עבד לו, אבל נראה שמחר הוא מתכוון לעלות מדרגה. במערכת הביטחון מדברים מפורשות על כוונה להגניב לשורות המפגינים פעילים רבים של הזרוע הצבאית של חמאס, במטרה שיבצעו פיגועים.
זה קרה גם בשבוע שעבר במספרים קטנים, אבל מחר זאת עתידה להיות האסטרטגיה: אנשי חמאס שיפתחו באש לעבר חיילי צה"ל מתוך ההמון, במטרה כפולה - להרוג, ולגרות את צה"ל לירי חסר הבחנה במפגינים שיגבה נפגעים רבים ויציג את צה"ל כתוקפן חסר רחמים. כדי להקשות על צה"ל גם הקים חמאס מתרסים ממערב לגדר, והוא מתכוון למסך את השטח בעשן מצמיגים שרופים.
המלכודת הזאת שקופה לישראל, שממשיכה בינתיים להישען על העקרונות שנקבעו בשבוע שעבר: לא לאפשר חדירה של מפגינים לשטח ישראל, ולא לאפשר פגיעה בתשתיות ביטחוניות (בדגש על המכשול נגד מנהרות).
בביקורו אתמול בעוטף עזה אמר שר הביטחון אביגדור ליברמן כי לצה"ל יש שלוש משימות - לאפשר לתושבים לשמור על שגרת חייהם, למנוע פגיעה בכוחות ולהימנע ככל האפשר מפגיעה נרחבת בפלשתינים, בסדר הזה.
הצלחתו של צה"ל לעמוד במשימות האלה תקבע במידה רבה את המגמה לשבועות הקרובים. מעודד מתוצאות השבוע שעבר, מתכנן חמאס להמשיך בהפגנות מדי שישי, וביתר שאת ביום האסיר הפלשתיני ב־17 באפריל (שבו חל השנה גם יום הזיכרון לחללי צה"ל), וביום הנכבה ב־15 במאי. אם ההפגנות יצברו תאוצה, תמצא את עצמה ישראל בבעיה; מצד שני, אם חמאס לא יצליח לגרוף הישגים, המומנטום שלו עשוי לדעוך.
הבעיה היא שהשליטה של שני הצדדים על האירועים מוגבלת מאוד. סטייה קלה לכאן או לשם - וישראל וחמאס ימצאו את עצמם בהסלמה, בניגוד לרצונם. בשני הצדדים נערכו בימים האחרונים להסלמה אפשרית כזאת, שממנה הם מבקשים כאמור להימנע.
גם המצרים מעורבים במאמצי התיווך וההרגעה, שסיכוייהם לא ברורים, כי כרגיל במזרח התיכון - אירוע טקטי מחר על הגדר עלול לגרור את האזור כולו לסחרור אסטרטגי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו