מצב התלמידים הישראלים בקריאה נמצא בדשדוש, ולאחרונה דורגה ישראל במקום ה-29 במבחן בינלאומי הבודק את איכות הקריאה של תלמידי בית הספר היסודי. גם במשרד החינוך מכירים את הבעיה, ולאחרונה יצאו בתוכנית לאומית לקידום השפה העברית, שבין השאר מתמקדת בקריאה. מחקרים רבים הראו כי קריאה רבה מביאה להצלחה ולעלייה בהישגים בתחום השפה, אלא שכמו דברים רבים, החינוך והלמידה מגיעים מהבית.
חופשת הפסח יכולה להיות זמן טוב לבילויים, אך גם לאימון בקריאה, אלא שבלא מעט בתים הילדים מעדיפים לשחק במסכים.
"אם בעבר ילדים הלכו לישון עם ספרים, היום הם הולכים לישון עם אייפד או עם אייפון - גם כשמדובר בילדים בני שנתיים", אומרת רוית גוטמן, מנחה בכירה במכון אדלר. לדבריה, "מעט מאוד ילדים קוראים היום. כשהורים רוצים שקט הם נותנים לילד אייפד, וכך הילד לומד להירגע מול מסך - פעולה שעלולה להוביל להתמכרות. הילד רוצה רק מסך וההורה אומר: 'טוב, הגזמת, תקרא ספר'. ספר? מה זה ספר? הספר לא מרגיע אותי כמו מסך".
על ההרגלים של הילדים היא מוסיפה: "אם רוצים להרגיל ילדים לקריאה, צריך לעשות את זה בתהליך. למשל, דוגמה אישית - היום הורים רבים קוראים דרך אייפד, אך הילד אינו יודע שאבא או אמא קוראים, מבחינתו גם הם במסך. כמו כן, אי אפשר להכריח לקרוא. אפשר להציע. באופן כללי, צריך להתחיל להוריד שימוש במסכים בשביל להיות יותר בעניין של קריאה".
עוד מציינת גוטמן: "צריך להתחיל בקריאה של סיפורים קצרים, וחשוב לשמור על הקריאה כחוויה ולא כמשימה או כעונש. לא להגיד לילד, 'אם לא תקרא - אז...'. כדאי לעשות קריאה הדדית, אני מקריא לילד והילד מקריא לי".
כאמור, במשרד החינוך מנסים להתגבר על הפערים, למשל, במסגרת פרויקט "ספריית פיג'מה", שבו תלמידי כיתות א' ו-ב' מקבלים לביתם ספרים. עם זאת, התלמידים ממעטים בקריאת טקסטים מורכבים, מתקשים בניסוח רעיונות מורכבים בכתיבה, ובין השאר חסרים מורים מוכשרים לעברית בבתי הספר היסודיים.
נעזרים ברשתות החברתיות
התלמידים כיום מחוברים לשלל האפליקציות כמו סנאפצ'ט ואינסטגרם. כעת יוזמה של תלמידים בחטיבת הביניים אורט גוטמן בנתניה מעודדת קריאה דרך עמוד האינסטגרם "גוטמן קורא", שבו התלמידים כותבים ומפרסמים ספרים, סופרים, משפטים מתוך ספרים ועוד כדי לעניין ולסקרן את העוקבים. הרעיון לפרסם ברשת החברתית נולד מהצורך להגיע לכמה שיותר ילדים.
מקימת העמוד, הדס פיסרבסקי, תלמידת כיתה ח' בבית הספר, מספרת: "אני מאוד אוהבת לקרוא ורוצה לעודד אחרים לעשות את זה. אני קוראת בממוצע בין ארבעה לחמישה ספרים בחודש. זה חשוב, מעודד את הדמיון ומגדיל את אוצר המילים שלי. קיבלנו השראה מעמודים ברשתות החברתיות מכל העולם המעלים המלצות לספרים, והחלטנו לעשות משהו טוב בשביל התלמידים בבית הספר, וכמובן יש גם הנאה בליצור ובלחשוב על תוכניות חדשות לעידוד הקריאה בבית הספר".
"צריך להתחיל בקריאה של ספרים קצרים" // צילום: GETTY
"קריאה היא עולם ומלואו, היא נותנת מקום של חופש, הפסקה מהמרוץ האינסופי אחר הישגים", אומרת ד"ר דפנה בן-צבי, סופרת ומשוררת לילדים ומרצה במחלקה לתרבות, יצירה והפקה במכללת ספיר, "מובן שקריאה מסייעת גם להעשרת אוצר המילים ומפתחת את המחשבה, אבל זה היתרון השולי שלה. מה שיש לקריאה להעניק לילדים חורג הרבה מעבר לשיפור הישגים בלימודים. אם הקריאה וספרות הילדים היו נועדות לשפר הישגים בלימודים, רוב הגיבורים של ספרות הילדים היו תלמידים מצטיינים - כאלו שישמשו מופת לילדים - ודווקא ההפך הוא הנכון: בילבי בכלל לא הלכה לבית ספר, והרבה מאוד גיבורות וגיבורים חיים בעולם קסום שאין בו בכלל בית ספר".
לטענתה, "הקריאה - וזה היתרון המהותי שלה - יכולה לרפא את הנפש מדרישות המציאות, ממגבלות המציאות, מהקשיים שהיא מביאה איתה. חוויית הקריאה מרפאת גם כי היא מעניקה חוויה הפוכה להפרעת הקשב הקולקטיבית: יכולת להתכנס, בשקט, לתוך עולם, להיסגר בו, להתמקד בו".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו