"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

נחקק חוק המסדיר העברת מידע השמור בשרתים מחוץ לארצות הברית

סוף לקרב בין הממשל למיקרוסופט: טראמפ חתם על תיקון ל-"חוק הענן" שאומר שבתי משפט בארה"ב יוכלו לדרוש מידע השמור מחוץ לגבולותיה, בכפוף לחוקי המדינה שבה מצויים השרתים

,עודכן
תיקנו את החוק. גבעת הקפיטול // צילום: Getty Images

הקרב המשפטי בין ענקית התוכנה מיקרוסופט והממשל האמריקני עומד בפני סיום. זאת אחרי שנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, חתם על תוספת לחוק, בהסכמת הדמוקרטים והרפובליקנים למה שכונה "חוק הענן".

החוק החדש מאפשר לבתי משפט בארצות הברית לבקש לחשוף מידע המאוחסן בשרתים של חברות טכנולוגיה מחוץ לארצות הברית, אם הבקשה לא סותרת את החוק המקומי. החוק החדש הזה נתמך על ידי ענקיות הטכנולוגיה אך גופי זכויות אזרח מתנגדים אליו.

בכך הגיעה לסיומה סאגה משפטית ארוכה, במסגרתה שופט אמריקני הוציא צו לגילוי מידע על סוחר סמים שהיה מצוי בשרתי מיקרוסופט בדבלין. החברה בזמנו התנגדה לצו בטענה כי אין סמכות חוקית שמחייבת אותה לגלות מידע כזה וכי היא, ללא חוק כזה, מחייבת לפרטיות של מידע שאינו נמצא באדמת ארצות הברית עצמה.

לקרב המשפטי בנושא הצטרפו חברות טכנולוגיה נוספות כיון שלטענתן הממשל ובית המשפט פוגעים בזכות לפרטיות שקיימת לאזרחים שהמידע שלהם שמור מחוץ לארצות הברית. החברות ציינו כי במקרה שיהיה חוק שיחייב אותן למסור את המידע הן יצייתו לו. בינתיים התנהל קרב משפטי בין מיקרוסופט והממשל, כאשרהממשל הפדרלי עתר לבית המשפט העליון של ארצות הבריתבבקשה לחייב את מיקרוסופט למסור את המידע.

כעת הממשל הודיע כי ימשוך את העתירה, ואילו החברות מצדן הביעו תמיכה בו, שלא מעמיד אותן בהתנגשות עם חוקים שונים במדינות אחרות. למיקרוסופט יש 100 אתרי אחסון מידע מחוץ לארצות הברית ב-40 מדינות ברחבי העולם והיא הראשונה שתמסור מידע לממשל בעקבות החוק החדש.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר