"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מומחים מזהירים: תוכנית החיסונים בנקודת משבר

שלושה - זה מספר החיסונים שזכו למימון המדינה ב־22 שנות פעילותה של ועדת סל הבריאות • מומחים: "מתעלמים מהמלצותינו שוב ושוב, אי אפשר להמשיך כך"

,עודכן
צילום: GettyImages

"תוכנית החיסונים של ישראל בנקודת משבר והיא מתרחקת מהמקובל במדינות המפותחות", כך מזהירים מומחים בכירים לחיסונים. לדבריהם, ועדת סל התרופות מתעלמת מהמלצותיהם שנה אחר שנה. כעת הם מאיימים להפסיק לשתף עימה פעולה.

במשך 22 שנות העבודה של ועדת הסל, נכנסו רק שלושה חיסונים חדשים מתקציב סל התרופות לתוכנית החיסונים (ומתוכם רק חיסון אחד שעליו המליצו המומחים).

חברי הוועדה המייעצת למחלות זיהומיות וחיסונים, הגוף המקצועי המייעץ למשרד הבריאות, פנו לסגן שר הבריאות יעקב ליצמן וביקשו שיקצה לתחום החיסונים, בריאות הציבור ומניעת מחלות מידבקות בין 10 ל־15 אחוזים מתקציב סל התרופות. הרופאים מסתמכים בדרישתם על כך שסגן השר ליצמן "צבע" חלק מתקציב הסל לטובת טיפולי שיניים לילדים, וכמו כן אמר לאחרונה שישקול הקצאת סכום נפרד לתרופות למחלות "יתומות" (כאלה שיש בהן מעט מאוד חולים והתרופות יקרות בהתאם).

על פי חוק בריאות ממלכתי, התקציב לנושאים אלו אמור להגיע באופן נפרד ולא דרך סל התרופות ("התוספת השלישית"). עם זאת, בשנים האחרונות תקציב "התוספת השלישית" נשחק ומשרד הבריאות מצא פתרון, שלפיו החיסונים יעודכנו דרך מנגנון סל התרופות.

"נכון לשנת 2018 לישראל יש תוכנית חיסונים טובה, אך אי אפשר לשמור על תוכנית טובה לאורך זמן כאשר במשך שנים חיסונים שמוגשים לוועדת הסל אינם עוברים את הוועדה", מזהיר פרופ' שמואל רישפון, יו"ר הוועדה המייעצת לחיסונים ולמחלות זיהומיות ורופא מחוז חיפה במשרד הבריאות, "הדרך שהוועדה עובדת בה מתאימה לתרופות ופחות מתאימה לחיסונים, וזו דילמה מסובכת מאוד. אין בקרב חברי הוועדה אנשי מקצוע שמבינים בחיסונים. הקשישים בישראל סובלים מכך שהתוכנית 'שכחה' אותם בנושא הרפס זוסטר - מחלה קשה עם כאבים ששליש מהקשישים יחלו בה, ושלעיתים הכאב ממנה לא ניתן לשיכוך בתרופות. גם חיסון נגד שעלת למבוגרים לא נכנס. משרד הבריאות צריך להתעשת ולהבין שיש לו איזו תקלה ויש דרך לפתור אותה, כמו בבריאות השן וכמו במחלות נדירות. אנחנו לא ממציאים את הגלגל". בוועדה המייעצת לחיסונים מאיימים שאם לא יוקצה תקציב ייעודי ואם לא ימונה לוועדה חבר מתחום החיסונים, הם לא יקיימו דירוג מקצועי של החיסונים ולא ישתפו פעולה עם הוועדה. פרופ' רון דגן, אחד המומחים הבכירים בנושא חיסונים בילדים, אמר: "אם לא נצליח להכניס את התקציב 'הצבוע', יש להבהיר שכך לא ניתן להמשיך והכלים יישברו".

ממשרד הבריאות נמסר: "ועדת סל התרופות מתעדפת מתוך ראייה לאומית רחבה של מכלול הצרכים הלאומיים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר