זהו, לא רוצה לצאת עוד עם תל-אביבים

גברים שכבר גרים שנים בעיר הגדולה, התרגלו שאחת הלכה ועשר יבואו במקומה. הם לא צריכים להשקיע מאמץ כדי לא לישון לבד.

לא הייתה לי שום בעיה עם גברים תל אביבים עד מרץ 2018. להפך, תמיד חלמתי שמישהו יוציא אותי מפתח תקווה לעיר הגדולה, אבל החודש האחרון היה בבחינת הארה: הגברים השווים נמצאים בפריפריה.

לפני כמה חודשים סיימתי מערכת יחסים, עם לב שבור לרסיסים שדרש תקופת החלמה ממושכת. אחרי כל פרידה כואבת אני נוטה להאמין שעדיף לי להזדקן עם עשרה חתולים מאשר לעבור את זה שוב. על כן קיבלתי החלטה שאני עם גברים סיימתי. כל מי שהתקרב נתקל בגוש קרח קוצני וחשדן נורא.

מעיין אדם// צילום: מאיה באומל בירגר

והנה, החודש נזכרתי שאני תיכף בת 31, שהביציות שלי הופכות להיות כמו הדבש בבננה - ודי. אני חייבת לאסוף את עצמי ולהילחם בפסימיות שהשתלטה עליי אם אני רוצה להקים משפחה.

ברגע שבאמת הרגשתי שיש לי מספיק כוח להתחיל מחדש, זה בא - המדבר באינבוקס שלי הפך פתאום ללונה גל בחופש הגדול. התמלא חיים, נעורים וקצת אשפה.

כל הבחורים שהתעניינתי בהם גרים בתל אביב, בצירוף מקרים, ככה יצא. עם הראשון יצאתי פעמיים, עם השני רק פעם אחת ועם השלישי חיזלשתי - כי הבנתי את הנקודה. תל אביב היא עיר של אינסוף הזדמנויות, הכל בהישג יד - מבחינה חברתית וגשמית כאחד. גברים שגרים שם שנים, התרגלו שאחת הלכה יבואו עשר במקומה. הם לא צריכים להשקיע מאמץ כדי לא לישון לבד.

המנטליות הזו הייתה זרה לי. בכל פעם שגיששו אם יצטרכו לכתת רגליהם לפתח תקווה או שאני אזרום לתל אביב התבאסתי. אולי אני אולד פשן, אבל זה נעים שהנסיך בא בכרכרה לאסוף אותי.

אחד מהם הציע שנצא למסעדה, אבל לא טרח להזמין מקום. אמנם מכבה, אך זה לא היה הרגע ששבר אותי. כשקפאתי מקור (באשמתו) בתור שבחוץ, הוא שאל אם אני רוצה את המעיל ואני השבתי "אבל אז לך יהיה קר". הוא התרצה מהתשובה ונשאר עם המעיל עליו. עד היום לא התאוששתי.

אחר הפליא לומר "אם בא לך להיפגש סבבה, ואם לא - גם סבבה". כמובן שמאותו רגע התחשק לי לפגוש אותו כמו שהתחשק לי לשחות בירקון, אבל בתכלס הוא היה הכי דוגרי, זה הסטייט אוף מיינד בעיר הזאת, בדקתי.

אקיצור, אני רוצה את החבר'ה מהפריפריה. אלו שמתאבדים עליך, שאם את אומרת להם "לא" הם עונים תהיי למטה בשמונה. אלו שלוקחים אותך לבר של חבר ומתדרכים אותו שבוע מראש לפנק לך ת'תחת. אלו ששמים עלייך יד כדי לסמן טריטוריה ומורידים את המעיל כשקר לך בלי לחשוב פעמיים. אלו שחיים במקום שאין בו הכל, אבל יש שם אותך - והם לא צריכים יותר מזה.