"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

פייסבוק יכולה להיעלם מחיינו כפי שהגיעה

הרשת החברתית של מארק צוקרברג בגדה במשתמשיה כשמכרה את פרטיהם למרבה במחיר • כעת, הפלישה לחיי הלקוחות עלולה לעלות לה ביוקר • פרשנות

,עודכן

לכולם ידוע שפייסבוק אוספת עלינו מידע. היא בודקת איפה אנחנו נמצאים, מה אנחנו מעדיפים לאכול, מה מצב הרוח שלנו, מה התוכניות שלנו לחופשה, מה אנחנו אוהבים, שונאים, ומתי אנחנו כועסים. מכל המידע הזה היא יכולה להרכיב פרופיל, שלעיתים לא נשמח שהוא ייחשף.

פייסבוק יודעת מי החברים שלנו. אנחנו מכירים את האמרה: אמור לי מי חבריך ואומר לך מי אתה. היא יכולה לדעת עלינו דברים שאנחנו בעצמנו איננו יודעים. הידע הזה הוא כוח, גם כי היא יכולה למכור את המידע הזה לחברות מסחריות, שיידעו איך לנצל אותו ואותנו, וגם כי היא צוברת מידע על כל הגולשים והכמות האדירה של המידע מאפשרת לה לבצע ניתוחים של בינה מלאכותית, עם מדגם עצום בגודלו, שיש לו ערך כלכלי עצום.

מה שמתברר עכשיו זה שפייסבוק אפשרה ליצרני אפליקציות לקבל את המידע האישי שלנו, והחברות הללו גם עשו בו שימוש.קיימברידג' אנליטיקה כנראה בדקה מהי הנטייה הפוליטית של המשתמשים, מה צריך לעשות כדי לשנות את דעתם, ועוד ניתוחים שנועדו לסייע למועמדים לבחירות לשכנע את הבוחרים לבחור בהם - ובתזמון הכי נכון.

הפיתוי של פייסבוק, שאותו אנחנו לוקחים באהבה, הוא הכלי שמקשר אותנו עם החברים שלנו ומאפשר לנו לשתף חברים, משפחה וגם את כל העולם בחוויות הכי אישיות שלנו. לפני פייסבוק, מי היה מצליח לאסוף את כל החברים מהתיכון או מהיסודי? איך היינו מתארגנים לטיול יחד ושומרים על קשר כל הזמן עם המשפחה? הקלות שבה קיבלנו את המידע הזה גרמה לנו לעצום עיניים ולהתעלם מהאיסוף המודיעיני המסחרי של פייסבוק שהפך אותה למעצמה עולמית. איסוף המידע אינו נחלתה של פייסבוק בלבד. גם גוגל יודעת לאן אנו גולשים, מה אנחנו מחפשים, אילו סרטונים אנחנו אוהבים, והפרסומות זורמות אלינו בהתאם. גם היא תגיע בהמשך לוועדות החקירה.

הרשת החברתית הבאה

החקירות של פייסבוק, הן בקונגרס הן באיחוד האירופי, וגם בישראל הקטנה, יציפו למודעות של הגולשים אתההיקף העצום של הפלישה לפרטיות של כל אחד מאיתנו.אם בחרנו עד היום להתעלם מהפגיעה הזו בגלל כל ההטבות שקיבלנו בעצם השימוש באפליקציה, עכשיו כבר לא נתעלם. יש חשש כבד בפייסבוק שהנטישה תתחיל, וכשהיא תתחיל היא תגדל כמו כדור שלג. פייסבוק עלולה להיעלם מחיינו, וכבר יש מי שמכין את הרשת החברתית הבאה, אולי עם חזון פחות יומרני, עם פחות פלישה לחיים הפרטיים שלנו ועם תובנות מהשגיאה ומהשאננות של פייסבוק, שהביאו אותה לרגע שבו היא מקבלת אחריות למחדל ומבטיחה לשנות את דרכיה, אבל איש כבר לא מאמין לה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר