ארגנטינה - אומת החלוצים מחפשת חלוץ. לחורחה סמפאולי נותרו שלושה חודשים, ארבעה משחקי הכנה וביקור קצר בישראל בכדי לעמוד במשימה שנכשלו בה קודמיו וגם הוא בזמן הקצר בתפקיד - מימוש הפוטנציאל ההתקפי של ארגנטינה.
למרות ההיצע האינסופי של חלוצים מפגיזים, סגנית אלופת העולם סיימה את המוקדמות עם ממוצע של 1.05 שערים למשחק, זאת לאחר שלושה גמרים בני 120 דקות כל אחד בהם לא כבשה. באופן תמוה, ההגנה האפורה עושה את שלה; באופן אבסורדי, החוד הנוצץ לא.
סמפאולי יכול היה לרענן, לשנות ולהמר, אך מבט על הסגל שזומן למשחקים מול איטליה ומול ספרד מראה שהחליט שלא להחליט. מאורו איקרדי ופאולו דיבאלה הצעירים נותרו בחוץ, גונסאלו היגוואין וסרחיו אגווארו נקראו שוב לדגל. תחושה של דה ז'ה וו.
כשחלוצה של מנצ'סטר סיטי נפצע ובמקומו זומן אנחל קוראה מאתלטיקו מדריד ולא אחד ממפציצי הסריה אה, אפשר היה להבין שהחבורה הוותיקה תקבל צ'אנס נוסף ויהי מה. לאוטרו מרטינס מראסינג וכריסטיאן פאבון מבוקה ג'וניורס יכולים להיות הג'וקרים, אך כשהקלפים יסתדרו על השולחן יהיו שם כמו תמיד מסי, די מאריה ופיפיטה היגוואין או קון אגוארו.
אנגליה – סאות'גייט יילך עד הסוף? יונאס לוסל, שוערה הדני של האדרספילד, לא עצר העונה הרבה כדורים שנבעטו לעברו, אבל בעצם קיומו הוא מונע מרשימת השוערים של נבחרת אנגליה למשחקי ההכנה מול הולנד ואיטליה להיות פארסה מוחלטת.
פיקפורד מאברטון. הרע במיעוטו? // צילום: רויטרס
הסיבה? לוסל הוא היחידי שספג העונה יותר שערי פרמייר ליג (52) מאשר המוזמנים ג'ק באטלנד מסטוק סיטי (51) וג'ורדן פיקפורד מאברטון (50). כלומר הם לא הגרועים ביותר. כשלוקחים בחשבון שברשימה נמצא גם ג'ו הארט המנוסה, שספג 33 שערים ב־15 משחקים לפני שירד לספסל של ווסטהאם בחודש נובמבר, מקבלים שלישייה שכל בחירה ממנה תהיה הרע במיעוטו.
לכן, גארת סאות'גייט חרג ממנהגם של מאמנים לאומיים וזימן לצמד המשחקים שוער נוסף, רביעי, ניק פופ מברנלי. הוא ספג הכי מעט מבין האנגלים (22 ב־27 משחקים), שמר על רשת נקייה יותר פעמים מכולם (10), אבל בשונה מהאחרים אין לו שום ניסיון. לא באירופה ולא בנבחרות הצעירות. הוא חתיכת הימור, בדיוק כפי שהוא חתיכת סיפור.
עבודתו הראשונה הייתה בחלוקת חלב, בגיל 16 נדחה על ידי איפסוויץ' טאון ואת הקריירה החל בבארי טאון מהליגה השביעית. משם עבר לצ'רלטון אתלטיק, הושאל שמונה פעמים ברצף, הגיע לברנלי לפני שנתיים ורק העונה קיבל צ'אנס אחרי שטום היטון נפצע. "הוא הרוויח את ההזדמנות שלו", אמר השבוע סאות'גייט, שיכול בעזרת מעט אומץ לבנות נבחרת מהאגדות: בשער ניק פופ, ג'יימי וארדי בחוד.
ספרד – מברצלונה לריאל מדריד בזהירות. גם אם סרחיו בוסטקס היה כשיר ומוזמן לסגל של ג'ולן לופטגי לקראת המשחקים נגד גרמניה וארגנטינה, המגמה הייתה נשמרת. כי גם בלי הקשר האחורי, לריאל מדריד שישה מוזמנים לעומת ברצלונה עם שלושה בלבד. זה נראה כמו נתון שולי, אך הפעם הראשונה בעידן הפריחה של הנבחרת הספרדית שבה לבלאנקוס יותר נציגים בסגל מאשר לקטלונים, מסמלת תהליך מאוד מסוים.
ספרד כנראה לא תנטוש ברוסיה את סגנון המסירות הייחודי לה והחזקת הכדור שפיתחה ברצלונה בהצלחה רבה, אבל זה בהחלט הולך לשם. מלבד ששת הנציגים של ריאל ישנם בסגל גם מרקוס אלונסו, רודריגו ודני פארחו, שעברו כולם במחלקות הנוער במדריד.
איסקו. שישה שחקנים מריאל מדריד מייצגים את הנבחרת הספרדית // צילום: איי.פי
בארסה יכולה להוסיף לרשימה שלה את פפה ריינה ותיאגו בלבד. צ'אבי, אחד מסמלי הסגנון הברסאי של הנבחרת, צפה שלשם נושבת הרוח. "בארסה נרדמה בעמידה", אמר ביולי בשנה שעברה, "שכחו שצריך לפתח שחקנים צעירים ולהמשיך את הדרך".
מנגד, הסגל הנוכחי מצביע על העבודה הטובה שנעשית בשנים האחרונות במחלקות הנוער של ריאל. קשה לדעת איך והאם זה ישפיע על הנבחרת ברוסיה, אבל אין ספק ש"לה רוחה" נצבעת בלבן.
צרפת – הדילמות של דשאן. נביל פקיר, אנטואן לאקאזט, דמיטרי פאייט, קווין גמיירו, קינגסלי קומאן, קרים בנזמה, בנג'מין מנדי. כל אלה, עקב פציעות/החלטת מאמן/הקפאה, לא זומנו לסגל של דידייה דשאן למשחקים מול קולומביה ורוסיה.
על הנייר, הכל כמובן יכול עוד להשתנות בשלושת החודשים הקרובים, אבל ההיסטוריה מוכיחה שדשאן לא מחבב שינויים. ב־ESPN חזרו לסגלים שזימן המאמן למונדיאל 2014 ויורו 2016 וגילו שהם היו זהים ב־90 אחוזים לאלה שזימן למשחקי ההכנה במרץ של אותן שנים. אם להסתמך על העבר, נראה שהעתיד של המוזמנים הנוכחיים ורוד.
פחות ורוד הוא העתיד של דשאן, שצריך לברור מבין האופציות הנוצצות מערך והרכב שיביאו את הגביע. הציפיות גבוהות, והבחירה קשה. רפאל וראן ולורן קוסיילני היו הבלמים בקמפיין המוקדמות, אבל איך משאירים את סמואל אומטיטי בחוץ? ומה עם פול פוגבה? בתקופה האחרונה ביונייטד הוא רחוק משיאו, אבל זה הכוכב.
דשאן. לא מחבב שינויים // צילום: איי.אף.פי
וקיליאן אמבפה – שחקן הרכב בגיל 19 או מחליף קטלני? ומה לגבי אוליבייה ג'ירו, אנתוני מרסיאל, תומא למאר וויסאם בן יידר? שני המשחקים הקרובים אמורים לספק תשובות, אך באותה מידה הם יכולים להוסיף שאלות.
ברזיל – דרושה הצהרה, לא נקמה. כשברזיל קבעה במרץ של השנה שעברה משחק הכנה מול גרמניה בברלין, היא לא שיערה לעצמה ששוב תאלץ להתייצב מול אלופת העולם ללא ניימאר. אז הגב מנע זאת, עכשיו הקרסול.
כמעט ארבע שנים עברו מאז ה־7:1 ההוא, והמטרה הראשונה של צ'יצ'ה וחבורתו צריכה להיות הצהרה: הרבה השתנה כאן מאז שדונגה עזב. הרי לפני שברזיל חושבת על נקמה, היא צריכה להראות מול רוסיה בשישי הקרוב ומול החבורה של יואכים לב בשלישי שהיא יכולה להסתדר בלי הכוכב הגדול שלה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
