"המסר לאויב - ישראל לא תשלים עם איום קיומי"

המסר מתקיפת הכור ב־2007 היה שישראל לא תשלים עם בנייה של יכולת שתהווה איום קיומי עליה. זה המסר שהיה ב־81', זה המסר ב־2007 וזה המסר העתידי לאויבים שלנו.

למעשה, זו היתה התקיפה המשמעותית ביותר מאז מלחמת יום כיפור בסוריה. כחודש אחרי מלחמת לבנון השנייה אני מתמנה לאלוף פיקוד צפון, אני מתרכז בעיקר בחזית הלבנונית וחודשיים־שלושה לאחר מכן, כשאני מגיע לקריה, מגיע אלי "איש מודיעין בכיר" נקרא לו, ומעדכן אותי על האתר שהתגלה בסוריה והמשמעויות שלו.

אני מבין שמדובר בעניין חריג כי הוא לא רצה לדבר על כך בטלפון, וכשנפגשנו הוא הניח את התמונה - את תמונת המודיעין נקרא לזה, וזה היה נראה לי אירוע רב־משמעות. בעקבות זאת אנחנו מתאימים את תוכנית האימונים בפיקוד, כשסוכם ששותפי הסוד יהיו קצין המודיעין הפיקודי ואני בלבד וכל שאר המפקדים הבכירים ילמדו סיפור אחר - "שיפור מוכנות הפיקוד למלחמה".

בקיץ 2007 אני מכנס את המפקדים של הפיקוד ואני מציג בפניהם את תמונת המודיעין באופן כללי. אני לא נותן להם בדיוק את הפרטים של היעד ושל מהותו אבל אני אומר שהולכת להיות תקיפה משמעותית מאוד במהלך 48-24 השעות הקרובות, אירוע שבסבירות נמוכה יכול להוביל גם למלחמה. נמוכה, מבחינתי גם אם זה 15% או 20% זה המון.

המסר המרכזי הוא שצה"ל צריך להימצא במוכנות גבוהה מאוד להסלמה עד כדי מלחמה. ההבנה שהיתה בעבר שיש "זמן יקר" שבו הצבא יכול להשלים פערים - אני חושב שזה לא קיים בשכונה שאנחנו חיים בה.

ישראל התברכה בקהילת מודיעין יוצאת מן הכלל. שיתוף הפעולה ושילוב הכוחות מהווים מכפיל כוח ביכולות שלנו. זה בא לידי ביטוי אז ואני חושב שמאז זה התעצם וזה נמצא במקום טוב מאוד. תמיד יש לאן לשפר, אבל זו דוגמה מצוינת לשיתוף פעולה מודיעיני שמתחיל בארגון אחד, עובר לארגון אחר ויש מאמץ של כל קהילת המודיעין בסוף לספק את המודיעין הטוב ביותר כדי לאפשר ביצוע משימה מיטבי.