מתקפת הגידופים של הראיס: הגיע הזמן לגבות מאבו מאזן מחיר

אם מישהו מחפש להבין את רצף הפיגועים והרציחות,אמש קיבלנו הסבר חלקי בנאום אבו מאזן. לישראל אין מענה הרתעתי חריף וחזק נגד הפיגועים. ויותר חמור, אין לה תשובה למנהיג ערבי לאומני אנטישמי המפגין בוז כלפי הדרישה שיגנה פיגועי רצח.

אבו מאזן מדבר כמנהיג ארגון טרור, כמסית אנטישמי. בגיל 82 הוא רק הולך ומקצין ואינו משדר שום הכוונה לעבר פיוס ושלום. הרציחות בירושלים ובשומרון נעשות בחסות מדינות האיחוד האירופי, האו"ם ועמותות השמאל הישראלי החברות באינטרנציונל השנאה נגד ישראל והעם היהודי. הישראלים במפגן של השתטות מטפסים על הקירות במחאה וברוגז נגד הפולנים שרוצים קצת כבוד ושלא יבלבלו אותם עם הגרמנים. אבל אותם גרמנים מסבסדים את הארגונים שטראמפ החליט להפסיק לממן. ובראש ובראשונה אונר"א. האם יש סיכוי קלוש שיהדות אמריקה תתעשת ותאזין לדברי הבלע של הראיס? ספק רב. הם מסכימים איתו. אם פרידמן מעניק לגיטימציה למתנחלים, אז לאבו מאזן מותר לא לגנות רצח. יש כאן התמוטטות מוסרית.

אבל אי אפשר להאשים רק את המעטפת המעניקה סיוע לרוצחים; הממשלה צריכה להיות יצירתית. הענישה צריכה להיות גם נגד אבו מאזן עצמו. חייבת לבוא דרישה מממשלת גרמניה להפסיק את הנוהג של הגדלת המימון לפלשתינים כפיצוי לקיצוצים מצד ארה"ב. למצוא טכניקה לקצץ לאלתר את סכומי הכסף שהולכים למשפחות הרוצחים מתקציב הרשות. אלו ימים שבהם יש לרה"מ מעט מאוד אנשים שאיתם הוא יכול להתייעץ בקשר לסוג הנבוט שיש להוריד על ראש הפלשתינים ומנהיגיהם. גנדי איננו, אריק שרון איננו. רוני אלשיך נלחם באויבים אחרים. בסביבה הפוליטית האדם האמין היחיד הבקיא בנושא הוא יו"ר ועדת חוץ וביטחון אבי דיכטר. הקשקשת על עונש מוות היא לא יותר מאשר בריחה מהמציאות. אבל פעילות צבאית בתוך כפר מחבלים לא חייבת להיות סטרילית ובליווי ייעוץ משפטי.

אבל העיקר הוא ברמה המדינית. ישראל יכולה לדרוש מהאיחוד האירופי להפסיק את מימון אותם ארגונים לא ממשלתיים (NGO) הקשורים לארגון הטרור שנקרא הרשות הפלשתינית. אלה עוסקים בהפצת שנאה נגד ישראל ונגד היהודים בתוך אירופה עצמה. אבו מאזן והרוצחים שהוא מגדל אצלו עושים את שלהם מכיוון שהם לא נדרשים לשלם שום מחיר על כך. הממשלה חייבת להתעשת ולמצוא את הטכניקה לגבות מהפלשתינים מחיר מלא.