דנה פרידר: "אמרו לי 'את אשכנזייה מדי'"

אחרי שנים שבהן היא שיחקה בסדרות טלוויזיה, הנחתה בערוץ הילדים וכיכבה בפסטיגלים, דנה פרידר מגיעה לראשונה לתיאטרון הרפרטוארי. זה יקרה במסגרת המחזמר "שורת המקהלה" ("קורוס ליין") שיעלה בתיאטרון הקאמרי ב־23 בסוף השבוע.

המחזמר עוקב אחר שורה של רקדנים שרוצים להשתתף במחזמר חדש ומגיעים לאודישנים מול הבמאי הקשוח (יחזקאל לזרוב). את המחזמר מביים צדי צרפתי, ומככבת בו גם מיה דגן. "אני מגלמת את ואלרי קלארק, בחורה שגדלה במקום שכוח אל, וחלמה להיות רקדנית כל החיים שלה", מספרת פרידר. "היא למדה במשך שנים סטפס ואקרובטיקה, הגיעה לעיר הגדולה ולא הבינה למה כל הזמן נסגרות לה דלתות בפנים. עד שיום אחד היא הציצה בדף הבוחנים שלה וקלטה שבריקוד היא מקבלת וי גדול ועל הלוק שלה היא נופלת. היא החליטה לשחק את המשחק, עשתה ניתוחי חזה, תחת, אף - ונהייתה יותר יפה. רק אז היא הצליחה להכניס את הכישרון שלה לחדר".

מה עמדתך האישית על ניתוחים פלסטיים?

"אני בעד כל דבר שגורם לבן אדם להרגיש טוב עם עצמו. וזה גם הדגל שנושאת הדמות שלי בהצגה. זו לא בושה לרצות להיות יפה. בחברה שלנו זה נתפס כשטחי, אבל זה בסדר גמור לחגוג את הדבר הזה ולרצות אותו".

את, כדנה פרידר, מכירה את התחושה הזאת של דלתות שנטרקות בפנים?

"אני מאוד מבינה את המאבק הזה, את הצורך לנפץ תקרות זכוכית. מבחינתי התיאטרון זו תקרת זכוכית שלקח לי הרבה זמן לנפץ. הייתי צריכה לפתוח דלתות שהיו נעולות חזק בפניי. קיבלתי הרבה מאוד 'לא' לפני שקיבלתי את ה'כן' הזה".

אבל בשונה מוואלרי, אצלך המראה הוא לא הבעיה.

"אז הבעיה היתה דברים אחרים. ואגב, לפעמים דבריפ נפלו כן בגלל המראה שלי. אמרו לי פעם 'את יפה מדי' - וזה כל כך עיצבן אותי. אתה במאי טוב, אז בוא, תכער אותי. אמרו לי 'את אשכנזייה מדי'. גם זה היה מעצבן. היו כאלה שאמרו שבגלל שעשיתי טלוויזיה והופעתי בפני ילדים - אני צריכה להוכיח את עצמי. אז באמת לפני שנה החלטתי שאני עושה צום חנוכה (צוחקת) ולא משתתפת בהפקות ילדים לחג. השתתפתי בפסטיבל פרינג', ושיחקתי בחג המחזמר בתפקיד ראשי במחזמר 'סירות בודשפט' שזכה במקום הראשון. בקהל ישבו הרבה סקאוטרים מעולם התיאטרון, וכנראה ששילמתי את המס שלי. הבאתי לידי ביטוי את היכולות שלי - וזה עבד. לכי תוכיחי שאת שרה משחקת ורוקדת, כשלא מכירים אותך".

אז זה הכיוון החדש של הקריירה? תיאטרון?

"זה כיף אדיר ואני נהנית מכל רגע. אני חוגגת. העבודה הקבוצתית פה היא חזקה מאוד. יש לנו קאסט של אנשים שהכישרון מתפרץ להם מכל החורים. רק זה הופך אותך ליותר טובה וליותר הישגית. זה מעצים ונותן כוח, ואני מאוד נהנית. מבחינתי החלום הוא לשלב הכל: תיאטרון, קולנוע וטלוויזיה. לעשות הצגות בערב, ובבוקר לקום לצילומים. עכשיו סיימתי להצטלם לסרט חדש בשם 'אול אין' של יונתן בר אילן".